ההצעה של האוצר מיטיבה עם כולם

>> משרד האוצר פירסם אתמול בתזמון כנראה לא מקרי את דו"ח שיאני השכר במגזר הציבורי, שבו מככבים, כמו בכל שנה, הרופאים כמובן. רופא מסורוקה הוא שיאן השכר הארצי, רופאים ומנהלים מבתי החולים האחרים כובשים את צמרת מקבלי השכר, וחלק ניכר מעובדי הציבור שמשתכרים יותר מ-35 אלף שקל ומוגדרים "שיאני שכר" הם רופאים.

כל זה לא נוגע, כמובן, למתמחים: המתמחים אינם עניים מרודים וגם אינם מרוויחים "כמו עוזרת בית", אבל משכורתם כיום, ביחס לתנאי עבודתם, נמוכה למדי. מתמחה שמבצע שש תורנויות בחודש, למשל, מהן לפחות תורנות שבת אחת, שבמהלכן הוא עובד 26 שעות רצופות ויותר, משתכר כ-16 אלף שקל ברוטו בחודש עבור משרה שיכולה להגיע לעתים ל-250 שעות חודשיות ויותר.

הסכם הרופאים ישפר את שכרם של המתמחים, עם דגש על מתמחים בפריפריה ובמקצועות במצוקה. המתמחים והמומחים הצעירים באזור המרכז מהמקצועות ה"רגילים" מרגישים שנותרו ללא שיפור משמעותי בשכרם. האוצר הודיע כי לא יעלה את שכרם עבור שעות העבודה הרגילות, דבר שמהווה את פתיחת ההסכם, אך מוכן להציע להם מודל של "פול טיימרים" - שכר מוגדל באלפי שקלים למי שיעבוד גם בשעות אחר הצהריים בבית החולים. אתמול אימץ את הרעיון גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהבין כי מדובר בסולם ההגיוני ביותר שאפשר להציע למתמחים כדי להוריד אותם מהעץ בלי לפתוח את ההסכם.

המתמחים דחו את ההצעה הזאת על הסף ומתעקשים על שיפור תנאי המומחים הצעירים בלי דרישה לעבודה נוספת. אם נחזור לרגע לשיאני השכר, הרי שמדובר ברופאים שלמעשה מהווים "פול טיימרים": רובם רופאים כוכבים, שכל שקל שמשולם להם נושא פרי למערכת הבריאות. כשמשלמים לכוכב כמו פרופ' סהר 100 אלף שקל בחודש כדי לעבוד בפריפריה, מרוויחים גם החולים המקופחים במדינה שנהנים מטיפול של רופא מליגת העל, וגם המתמחים והרופאים שעובדים לצדו כמורה שיהפוך גם אותם לרופאים מצטיינים בעתיד.

כמובן שהאוצר לא יציע לכל מומחה צעיר 100 אלף שקל בחודש, אך הוא בהחלט יכול להציע למי שיעבוד יותר שעות בבית החולים הציבורי שכר שכיף להביא הביתה בסוף החודש. מודל הפול טיימר, אם כן, הוא מודל ווין-ווין שמיטיב עם כולם: עם הרופא שמשתכר שכר שתואם את ציפיותיו, עם מערכת האשפוז שתהנה מזמינותם של מומחים גם בשעות אחר הצהריים והערב, עם המתמחים שהעומס הקשה שמוטל על כתפיהם יפחת מעט ויתחלק עם מומחים שיעבדו לצדם, וכמובן עם החולים שרמת הרפואה שיקבלו וזמינות הרופאים שיעמדו לרשותם ישופרו לאין ערוך. לכל הפחות, נראה כי ההצעה הזאת ראויה להישקל על ידי המתמחים, ולא להיענות בטריקת דלת והתפטרות המונית.