המלצות משפטיות לבעלי עסקים הסוחרים עם טורקיה

על רקע הפרסומים בעניין הדרדרות היחסים שבין ישראל לטורקיה, לרבות היחסים הכלכליים, נמצאים היצואן והיבואן הישראלי במצב של אי ודאות בכל הנוגע לעתיד ההתקשרויות החוזיות, אספקת הסחורה, ביצוע תשלום ועוד.

ככלל, עסקת סחר בינלאומי טומנת בחובה סיכונים מיוחדים בשל המרחק הגיאוגרפי והתרבותי בין הצדדים לעסקה. בהתאם לכך, המשבר עם טורקיה דורש אמצעי זהירות מיוחדים, כמו גם בחינה מחדש של העלויות הנלוות.

אני ממליץ כיום יותר מתמיד, להקפיד על הסכם התקשרות מסודר המסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים. שכן, עסקת סחר בינלאומי נמצאת מטבעה במצב של אי דאות מסוים, בשיטות משפט שונות ובאופני התנהגות עסקית אחרים. קיומו של חוזה מפורט יוכל להסיר חלק ממנה.

חוזה הדוק ומסודר יוכל לסייע לצדדים לאכוף את זכויותיהם וישמש גורם מרתיע מפני הפרות. בחוזה חשוב להתייחס למצבים כמו איחור באספקה, אי התאמה, נוהל החזרות ותיקונים ועוד. יתירה מזאת, על חלק ניכר מהחוזים למכר טובין בינלאומי, חלה אמנה בינלאומית הקובעת הסדרים שהם בבחינת ברירת מחדל. אם רוצים לסטות מהסדרים אלו - חייבים לקבוע זאת באופן מפורש.

במצב משבר, כמו זה שישראל וטורקיה נמצאות בו, איתנותם של הקונים מתערערת ורצוי להימנע ככל האפשר מדחיית תשלומים - על מנת למנוע מצב שבו הקונה ייטול את הסחורה ולא ישלם את הכסף.

אני ממליץ לעבוד עם מכתב אשראי - אמצעי תשלום בטוח יותר המוכר בסחר הבינלאומי ולהקפיד על כך שמכתב האשראי יהיה לפירעון מיידי. גם בדיקה דקדקנית למניעת אי התאמות בין מכתב האשראי לחשבון המכר ומסמכים נלווים, יוכלו למנוע מצבים לא נעימים של דחיית תשלום מכתב אשראי בשל אי התאמה במסמכים.

במצבי משבר רצוי לקבוע מנגנון יישוב סכסוכים יעיל. ככלל, עדיף שניהול הסכסוך יתקיים במקום ניטראלי או בישראל, אך לא בארצו של הספק. חשוב לקבוע גם איזה דין יחול. בסחר בכלל ובסחר בינלאומי בפרט, בו הצורך להגיע לוודאות ויציבות תופס משקל רב, מומלץ לנהל סכסוכים בבוררות ולא בבתי משפט.

עוד נושא שיש לתת עליו את הדעת, כעת יותר מתמיד, הוא ביטוח האשראי. ליצואנים מומלץ לבטח את משלוחי היצוא בביטוח סיכונים.

נושא חשוב נוסף הראוי לציון הוא קיומה של אמנה להגנת השקעות, המחייבת את טורקיה לפעול באופן הוגן וצודק בנוגע להשקעות ישראליות ויתרה מכך – מקנה זכות לפיצוי מלא במקרה של פעילות ממשלתית כזאת או אחרת הפוגעת בהשקעה הישראלית. האמנה מקנה זכות תביעה לחברה הישראלית הנפגעת באמצעות מנגנון בוררות. שימוש בכלי זה עשוי להיות אפקטיבי במקרה של כישלון אמצעי הגביה הרגילים.