חיזוק מעמד הביניים עובר דרך באר שבע

בעתיד, כשיבואו היחידות הטכנולוגיות לנגב, יוכלו בוגריהן להישאר שם וליהנות מאיכות חיים ומזמינות תעסוקה באזור

>> גל המחאה שסחף את המדינה בקיץ הזה ושהדיו עדיין נשמעים, עורר בכולנו אמפתיה ותקווה. לבמה הציבורית עלו מגזרים שונים בישראל בקריאה לצדק, וביניהם נשמע גם קולם של אנשי ההיי-טק שחשים כי סדרי העדיפות הקואליציוניים פוגעים גם בהם.

על גבם של עובדי ההיי-טק טבעו את המונח עבדות מודרנית. שעות עבודה ארוכות, היעדרויות תכופות מהבית לצורך נסיעות לחו"ל, אפשרויות תעסוקה כמעט רק במרכז הארץ, ובהתאם - עלות מחיה גבוהה בצורה בלתי סבירה. כל אלו הצטרפו לטענות שעלו ממגזרים אחרים, כמו מימון שאינו פטור ממס לטיפול בילדים והעדר הכנסה פנויה.

עובדי ההיי-טק בישראל מחזיקים תעשייה בעלת פריון גבוה המתמודדת בשוק גלובלי תחרותי, תעשייה שמספקת מנוע צמיחה חיוני למשק והינה מרכיב חשוב בחוסן הלאומי. זו תעשייה מוטת יצוא של מוצרים ושירותים מבוססי טכנולוגיות חדשניות, יצירתיות ופורצות דרך, שבזכותה זכינו לכינוי "מדינת הסטארט-אפ".

בנייה ושימור של תעשייה בת קיימא היא משימה הדורשת את התייחסות הממשלה בסדר עדיפות גבוה. הצורך להתמודד בזירה הרב-לאומית עם מדינות כהודו, סין, מדינות מזרח אירופה ומדינות נוספות באסיה, הנתפשות כיעדים אטרקטיביים למשקיעים זרים ומקומיים, דורש התפתחות של התעשייה עתירת הידע, וראוי שהתפתחות זו תתרחש באזורי הפריפריה של ישראל.

תעשייה עתירת ידע בפריפריה תאפשר למשקיעים ולעובדים בה להרחיב את מעגלי התעסוקה, להעצים את ערי הפריפריה ולשמר אוכלוסיות חזקות באזורים אלה. רבים מעולי רוסיה וחבר העמים, המתגוררים גם בערי הפריפריה, מחזיקים בכישורים הנדרשים להשתלב בתעשיית ההיי-טק ולתרום להתפתחותה - אולם חלקם הלא מבוטל מתמודד עם אתגרי מחיה שמעודדים הגירה שלילית. את בריחת המוחות הזו, כמו גם של בוגרי אקדמיה ישראלים מוכשרים, אפשר וחייבים למנוע.

הבאתן של תעשיות רב לאומיות לישראל היא אחת הדרכים. יותר מ-40% מעובדי המחקר ופיתוח בארץ מועסקים בחברות רב לאומיות. הקמת סניפים של חברות כאלה ויצירת מרכזי תעשייה בסמוך למוקדי הון אנושי בפריפריה היא משימה לאומית. פני הגליל וסביבותיו שונו כאשר רפא"ל הקימה מפעל בלשם, ופני קרית גת וסביבותיה שונו עם בואן של אינטל ואינדיגו.

עיריית באר שבע, בתמיכתה של הממשלה, מקימה בימים אלה בסמיכות לאוניברסיטת בן גוריון בנגב פארק תעשיות עתירות ידע, שבו ישכון גם אגף התקשוב של צה"ל. בעתיד, כשיבואו היחידות הטכנולוגיות לנגב, יוכלו בוגריהן להישאר שם וליהנות מאיכות חיים ומזמינות תעסוקה באזור. תוכנית זו תסייע למשוך לאזור דור צעיר ומשכיל וליצור הזדמנויות תעסוקה במסגרת תשתית מחיה המציעה תנאים פיננסיים נוחים יותר. הצלחתה של תוכנית זו עתידה להרים את באר שבע, לקדם ולחזק אותה, ובכך להסיר לחץ וביקושי יתר באזור המרכז.

כדי למשוך חברות לנגב ולגליל, משרד התמ"ת ומרכז ההשקעות פיתחו תוכנית תמריצים לעידוד השקעות הון באזורים אלה, אך מדובר בצעדים ראשונים במסע ארוך של שינוי תפישה כלפי הפריפריה. הממשלה חייבת להמשיך להפריח את שממת הנגב ולחזק את הגליל, כי שם נמצאים יסודות חזקים לצמיחה כלכלית וצורך לאומי בהתיישבות. היעד הנכסף הוא לא רק שיפור משמעותי בכלכלת הפריפריה, אלא גם, ובעיקר, השפעה על רמת ואיכות המחיה של מעמד הביניים בכל הארץ.

הכותבת היא ד"ר וסגנית נשיא ומנכ"לית מרכז המצוינות של EMC בישראל, לשעבר המדענית הראשית בתמ"ת