דו"ח טרכטנברג הוא ידיד, לא אויב

>> לפני כחודש הגיע פרופ' טרכטנברג לבקר במאהל שהקמתי עם חברי בכיכר המדינה. הוא התיישב בטבעיות על כיסא ישן שנשלף שבועות קודם לכן מהמקלט והמתין עד שניתנה לו רשות הדיבור.

בימים האחרונים פורסמו מסקנות דו"ח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, ותיבת המייל שלי נמלאה מיד בהודעות מטה הגורסות כי המסקנות "מאכזבות", קריאות מפעילי השטח לצאת ולהפגין נגד מסקנות הוועדה, הזמנה לדף אינטרנט שבו אני מתבקשת לשים את תמונתי בידיים משוכלות באוויר לאות התנגדות ועוד.

האכזבה הרבתי ושיברון הלב ממסקנות הדו"ח מוגזמים. דו"ח ממשלתי הקורא לחינוך חובה חינם לגיל הרך, להטלת מס על עשירים, להורדה משמעותית של יוקר המחיה ולדאגה לזכויותיהם של עובדי הקבלן אינו אויב, אלא ידיד. ומי שישב על כיסא מרופט הגיע לא כדי לנוח, אלא כדי להטות אוזן קשבת לדרישותנו.

מעבר לכך, שיח הלא-לא, השולל מכל וכל את המלצות הדו"ח, חוטא לרוח המחאה ומעמיד בסכנה את הישגיה עד כה - הישגים שיצרו שעת כושר להעלאת נושאים חברתיים-כלכליים לסדר היום הציבורי ולביצוע שינויי מדיניות ארוכי טווח. יצאנו לרחובות כי חשנו שהחוזה בינינו לבין הממשלה מופר באופן שיטתי ומכוון. יצאנו כדי לדרוש מערכת יחסים חדשה בין הציבור לנבחריו, ואמרנו פעמים רבות כי מטרתנו אינה להחליף את השלטון בהכרח, אלא לייסד כאן חברה צודקת יותר.

אי לכך, להפוך את המחאה למשחק סכום אפס, שבמסגרתו דורשים תקציב חברתי חדש ל-2012 או לא כלום, חינוך חינם מגיל שלושה חודשים או לא כלום - אינו מועיל. האיום "נחזור לרחובות אם לא יוצג תקציב חדש בתוך חודש", מבטא חוסר אחריות כלפי המוחים והציבור המזדהה עם המחאה. האם על עצרות ענק עלינו לכלות את כוחנו? ומה יקרה כשלהפגנה הבאה לא יגיעו חצי מיליון איש, אלא כמה מאות? או אז המאיימים ייזכרו כמי שמיסמסו במו ידיהם את תמיכתו הגורפת של הציבור במחאה החברתית. על הפגנות הענק לשמש תזכורת לכוחנו, ולא מכשיר למדיניות.

יש החושבים שאם נמשיך לרקוע ברגליים נצליח לקבל לכבוד השנה החדשה חברת מופת. תחת זאת, עלינו להתעשת ולהבין ששלב הרוח הסתיים, וכעת הגיע שלב המעש. לשם כך, עלינו להתייחס למסקנות דו"ח טרכטנברג כאל יריית הפתיחה של המחאה החברתית, ולא כאל אקורד הסיום שלה. רק מי שציפה שדו"ח כזה או אחר יושיע אותנו התאכזב. אין דו"ח שיכול לתקן עוולות היסטוריות במחי יד, בבחינת "ותשליך במצולות ים כל חטאתם". את התשליך האמיתי לפני ראש השנה על כל אחד ואחת מאתנו לבצע בעצמו: להפסיק ולו באופן זמני להתמקד בדרישות, ולהתחיל לפעול במרץ ליישומן.

כעת, משהוכחנו לעצמנו ולכלל הציבור שביכולתנו להעז ולהאמין שאפשר גם אחרת, עלינו להוכיח שביכולתנו לשנות את פני המציאות בפועל. עלינו להפעיל לחץ ציבורי ליישום מסקנות דו"ח טרכטנברג תחילה. זהו הפשט. לאחר מכן, תפקידנו יהיה לממש את הפוטנציאל הגלום בדו"ח, שאותו מבטאות השורות הבאות הלקוחות מהמבוא, והן בבחינת הדרש: "נפל בחלקנו לכתוב רק פרק אחד מתוך המבוא של הסאגה הגדולה הזאת - הכרך המלא עוד ייכתב..."

זהו כוחו האמיתי של הדו"ח, המשול לסנונית הראשונה המבשרת את בוא האביב, שהגיע לאחר תרדמת חורף עמוקה. לאחר האביב, נמשיך להיאבק ולא ננוח עד שתקציב המדינה ישקף את סדר העדיפויות החדש שאותו אנו מבקשים לראות במדינת ישראל.

הכותבת היא ממקימי המאהל בכיכר המדינה וראש צוות העוסק ביחסי ישראל והעולם היהודי במכון ראות