תנו צ'אנס לתחרות

המלצות ועדת חייק והנחישות של כחלון עשויות לחולל את השינוי בשוק התקשורת

>> שוק התקשורת הישראלי זקוק שמישהו יוציא אותו מאזור הנוחות שלו. לאחר שנים ארוכות שבהן החברות זרמו אט-אט לפינות הנוחות שלהן, בהן הצליחו למתן את אש התחרות ולעשות רווחים לא נורמליים על גב הצרכנים, הגיע הזמן שמישהו ינער את השוק הזה ויפיח בו תחרות.

לשם כך זימן לפני שנה וחצי שר התקשורת, משה כחלון, ועדה לבחינה מחדש של שוק התקשורת הקווית, בראשות אמיר חייק. בשבוע שעבר הגישה ועדה זו את המלצותיה, ולמעשה החזירה את הכדור למגרש של כחלון. חייק, וחברי הוועדה שאותה הוביל, הכינו לכחלון את התשתית הכלכלית והמשפטית לאחת הרפורמות המקיפות והחשובות בשוק התקשורת הישראלי.

לאחר שטיפל היטב בשוק הסלולר, יצטרך עתה כחלון להחליט אם הוא מסתכן שוב - אם יש לו אינטרס, רצון ואנרגיה לקדם רפורמה מקיפה נוספת, שתשנה את השוק כולו ותדחף את החברות אחת ולתמיד מחוץ לאזורי הנוחות שלהן. יישום מלא של המלצות ועדת חייק עשוי לפתור את מרבית תחלואי הרגולציה שמהם סובל שוק התקשורת המקומי.

העיקרון המהותי שמנחה את חייק הוא "רגולציה שווה" - לא עוד העדפה רגולטורית של חברה אחת על פני מתחרותיה ומתן יתרונות תחרותיים סינתטיים על פי שיקול דעתם של פקידי משרד התקשורת. המלצות הוועדה יאזנו את מגרש המשחקים וישנו את תפקידו של משרד התקשורת, מגוף מתערב שמנסה לווסת את נתחי השוק של החברות, בטענה כי זה המפתח לתחרות, לגוף מגיב שתפקידו למנוע פגיעה בתחרות תוך מתן חופש לחברות למצות את יתרונותיהן התחרותיים האמיתיים. מרגולציה המתאימה לשוק בהתהוות, ממליץ חייק לעבור לרגולציה ארוכת טווח.

אין ויכוח כי מבנה הפיקוח הנוכחי בשוק הגיע לסוף דרכו. גם אסף כהן, סמנכ"ל הכלכלה המוערך של משרד התקשורת, שמסמל יותר מכל את התפישה הרגולטורית הישנה, הסכים כי נדרש שינוי מהותי. הרגולציה הנוכחית יצרה סביבה תחרותית חולה, שבה לחברות אין תמריץ לקחת סיכונים ויש העדפה ברורה להעביר את כל ההון העצמי לכיסים של בעלי המניות. בסביבה הנוכחית, מעדיפות החברות למזער למינימום האפשרי את ההשקעות בתשתיות ולא לבצע השקעות חדשות שיאפשרו להן להיכנס לתחומים שנשלטים בידי החברות המתחרות.

ישראל נותרה אחת המדינות האחרונות במערב שבהן אין שוק סיטוני של תשתיות ואין קבוצות תקשורת אמיתיות. רק בישראל עדיין פעילות ספקיות שירותי רשת (ISP), ורק בישראל קיימת עדיין חובת הפרדה מבנית ופיקוח תעריפים קשיח על חברת הטלפון.

הצורך בשינוי הוא ברור. השאלות עתה הן האם וכיצד הוא ייעשה. מספיק להיזכר בקרב שניהלו חברות הסלולר נגד הוזלת הקישוריות והגברת התחרות, בחלקת האלוהים המוגבלת שלהן, כדי להבין את פוטנציאל ההתנגדות לרפורמה הנרחבת שעליה ממליץ חייק.

אפקט כחלון

בניגוד לקישוריות, הפעם יהיה לכחלון הרבה יותר קל. ההצלחה שלו בשוק הסלולר יצרה את המרכיב שהיה חסר לשרים הקודמים - מרכיב ההרתעה. חברות התקשורת העשירות ורבות ההשפעה למדו על בשרן שכחלון אינו משחק לפי הכללים הישנים. הן מבינות כי האיש שמחליט על גורלן הוא נחוש, החלטי, אינו נתון ללחצים ומבין כי התחרות היא הכלי הטוב ביותר כדי לייצר ערך מקסימלי עבור הצרכנים. חברות הסלולר ראו את כחלון מלהטט בהן בוועדות הכנסת במקצועיות פרלמנטרית והבינו שאם הוא רק ירצה, הוא יעביר כל רפורמה שימצא לנכון.

אפקט כחלון גרם לחברות הסלולר להאיץ את התחרות באופן מהותי כבר ברבעון הראשון של 2011, ולא לחכות לכניסתם של מפעילי הסלולר החדשים. ההרתעה שהצליח כחלון ליצור זירזה את פלאפון לחתום על הסכמי נדידה פנים-ארציים עם מירס ואת סלקום ופרטנר לחתום על הסכמי אירוח עם מפעילים וירטואליים. כל זה נעשה ללא התערבות משרד התקשורת וללא כפייה. מספיק שהחברות צופות כי קיים סיכוי סביר לתחרות, כדי להזיז אותן מאזורי הנוחות שלהן.

יישום מסקנות ועדת חייק אינו מחייב שינויי חקיקה ארוכים, התקנת תקנות חדשות או כל תהליך ארוך ומייגע אחר. בזק, HOT, סלקום ופרטנר עשויות להתחיל וליישם את הרפורמה בעצמן, וללא כפייה, אם רק ירגישו כי התחרות היא בלתי נמנעת. בזק ו-HOT יסכימו למכור את התשתיות שלהן בסיטונות, אם יעריכו כי הנהגת שוק סיטוני היא ודאית. סלקום ופרטנר ימהרו להשקיע בכניסה לשוק הקווי, אם יבינו כי בקרוב מאוד יוסרו המגבלות מעל בזק והיא תורשה לפעול כקבוצת תקשורת שחופשית לארוז את מגוון מוצריה בסל שירותים אחד.

לעצב מחדש את הרגולציה בשוק

לצד ועדת חייק, פועל כוח הרתעה נוסף שדוחף את בזק ו-HOT ליישום מרצון של שוק סיטוני. מיזם חברת החשמל לפרישת תשתית תקשורת על גבי כבלי החשמל מקודם בנחישות רבה על ידי כחלון והממשלה. בעבר, נחשב המיזם למשולל בסיס כלכלי. עתה, לאחר שקיבל שורה של הקלות, הוא נהפך לישים הרבה יותר ומהווה איום אמיתי, גם בטווח הקצר, על חברות התשתית.

ואולם כוח ההרתעה של כחלון נשחק והולך ככל שימיה של הממשלה מתקצרים וככל שכחלון מקדיש יותר מהזמן והמרץ שלו לנושאים אחרים. בהנחה כי הממשלה הנוכחית תישאר על כנה בשנה-שנה וחצי הקרובות - כחלון יוכל למצות ממסקנות הוועדה תשואה ציבורית לא קטנה, כבר בטווח הקרוב. זאת, אם יקדם למשל את ביטול דמי השימוש הקבועים בבזק והפחתת התעריפים של קישורי הגומלין (דמי הקישוריות) בשיחות לנייח.

לכחלון יש אינטרס מובהק להמשיך ולמנף את אפקט ההרתעה שלו, כדי לקדם את החברות ליישום מרצון של מסקנות הוועדה. מבחינתו, יש כמה אפשרויות לעשות זאת. כחלון יכול למנות פרויקטור רציני, שיעבוד בסד זמנים צפוף, ויעצב מחדש את מבנה ההסדרה והפיקוח של משרד התקשורת בהתאם להמלצות חייק. הוא יכול גם לקדם קביעה סופית לגבי התעריף הרצוי עבור שירותי תשתיות סיטוניים - תעריף זה ישמש אותו ככלי הרתעה נגד בזק ו-HOT, שיעדיפו, בדומה לחברות הסלולר, למהר להגיע ללא כפייה להסכמים סיטוניים.במקביל, כחלון יכול להמשיך ולקדם בנחישות את מיזם התקשורת של חברת החשמל, איום מהותי נוסף שידחוף את בזק ו-HOT ליישם שוק סיטוני.

מעולם לא היו נסיבות תומכות יותר בהרחבת התחרות בשוק התקשורת כולו. חברות הסלולר הוזזו כבר מאזור הנוחות שלהן, כך שכל אחת מהן רכשה חברה שמספקת שירותי רשת (ISP), ועתה הן חייבות לפעול בשווקים חדשים כדי להחזיר השקעות אלו. בזק ו-HOT מנוהלות על ידי אנשים פרגמטיים, בעלי ראייה ארוכת טווח, שיודעים שעדיף להוביל שינוי מבוקר עכשיו מלחטוף בעתיד מכה רגולטורית בלתי צפויה - כפי שחטפו חברות הסלולר. אך חשוב מכל - במשרד התקשורת יושב שר ששואף גבוה ויש לו כושר הרתעה מוכח.