מספיק לחפש "מי התחיל קודם"
מצד החרדים ניתן לראות כי לא מדובר במקשה אחת, וכיום יש ציבור גדול שמעוניין להשתלב בתעסוקה בסביבה חילונית
>> לפני כמה שבועות, בתוך סערת המחאה והקולות שנשמעו בה על הצורך לפתור את "הבעיה החרדית", פנה אלי מכר חרדי, ובהתרגשות ביקש שאעביר שני מסרים לוועדת טרכטנברג.
המסר הראשון הוא קריאה לחברי הוועדה שלא לברוח לפתרון הקל - זה שהופך את החרדים לשעיר לעזאזל ושבהם נתלית האשמה בכל בעיות המדינה. המסר השני הוא הטענה כי האשמים העיקריים לשיעור התעסוקה הנמוך של המגזר החרדי אינם החרדים, אלא הממשלות לדורותיהן, שכרכו את ההיתר לעבוד בחובה להסכים לשירות צבאי במסגרת שאינה מותאמת ואינה מכבדת את הערכים של המגזר החרדי.
בהמשך טען מכר חרדי אחר כי חלק הארי של המגזר החילוני אינו מוכן לקבל את השונות החרדית כלגיטימית, ומנסה "להפוך לחילוני" כל חרדי שמנסה להתקרב ולהשתלב בתעסוקה. לאור זאת, לחרדי שאינו מוכן לוותר על ערכיו, לא נשארת ברירה והוא נאלץ להישאר מנותק וזר.
ניתן להתווכח עם הטענות האלה, ולהעלות מולן טענות סותרות. ואולם הן ממחישות שתי סוגיות מרכזיות שנמצאות כיום בשורש הדיון בשילוב המגזר החרדי במרקם החברתי הישראלי: "מי האשם ההיסטורי" (מי התחיל קודם?), ושאלת גבולות השילוב (מי צריך להשתנות וכמה?).
לגבי הסוגיה הראשונה - להערכתי, נכון שלא להיגרר לכך ולמקום שמחפש אשמים. אני נוקט בשיטה זו כי לרוב מסתבר ששני הצדדים חולקים באשמה, אבל בעיקר כי מדובר בדיון לא פרודוקטיבי, שמעורר תסכול וכעס. במקום חיפוש אשמים בעבר, עדיף להתמקד בחיפוש פתרונות בהווה. בנוגע לסוגיה השנייה, ניתן לראות כי בתקופה האחרונה חלה בתקדמות בנכונות ובמאמץ של שני הצדדים לבצע שינויים לא פשוטים. ברמת המדיניות הממשלתית, התקבלו בשנה האחרונה שתי החלטות ממשלה משמעותיות בתחום. החלטה אחת היא על הגדלת מספר החרדים המשרתים בצה"ל ובשירות לאומי-אזרחי, תוך יצירת מסגרות שירות ייחודיות המותאמות לאורך החיים החרדי.
ההחלטה השנייה היא על המשך התמיכה באברכי כוללים, אך זאת תוך הפיכתה למלגה המוגבלת בזמן ובתקציב, ומעודדת שילוב בתעסוקה. שתי ההחלטות פועלות להגדיל משמעותית את שילוב המגזר החרדי בחברה ובכלכלה, אך זאת מתוך מאמץ ניכר לשמור על יסודות צביונו וייחודו של מגזר זה. גם מכיוון ש"תקומתו של המגזר החרדי ועולם הלימודים התורני הוא רכיב מרכזי מתקומת העם היהודי אחרי השואה ומזהותה היהודית של ישראל" (ציטוט מדברי ההסבר להחלטות הממשלה). יש לציין כי גם מסקנות ועדת טרכטנברג, שאינן פשוטות למגזר החרדי, מאמצות עיקרון זה.
מצד החרדים ניתן לראות כי לא מדובר במקשה אחת, וכיום יש ציבור גדול שמעוניין להשתלב בתעסוקה בסביבה חילונית, כל עוד זו תסכים לקבל אותו ותהיה קשובה לצרכיו המינימליים. הניסיון מראה כי העסקה של חרדי לרוב לא דורשת מהמעסיק הרבה יותר מהקשבה ונכונות לשינויים מינימליים כמו הצבת מיקרוגל נוסף. הניסיון גם מראה שמעסיקים חילונים מתקשים להתגבר על מטען ההאשמות ההיסטוריות ולהסכים לקבל את העובד החרדי כפי שהוא - מבלי לנסות ולשנותו. בכך נראה כי יש אמת בטענה שכיום, באתגר השילוב, הכדור נמצא במידה רבה בצד החילוני.
-
הכותב הוא כלכלן בכיר במשרד ראש הממשלה, שריכז ועדות ממשלתיות בנושא שילוב חרדים בתעסוקה