הכוללים מאיימים על מדינת ישראל

>> בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 - כאשר תופעת הכוללים, אותם מוסדות המשך ללימודים תורניים לאברכים לאחר נישואיהם, נהפכה לדרך המלך של תלמידי הישיבות בחברה החרדית - פנה אלי אחד המנהיגים הפוליטיים החשובים של מפלגת פועלי אגודת ישראל ושאל: "מהיכן ירק זה חי?"

האיש, שגדל במסגרת החברה הדתית-מסורתית של מזרח אירופה, התקשה להעלות בדעתו חברה שבה הגברים, אבות לילדים, יעסקו כל ימיהם בלימוד התורה, כאשר קיומם הכלכלי מבוסס בעיקרו על תקציבי רווחה.

"הנס" הזה קרה על רקע נסיבות כלכליות חברתיות ופוליטיות שאיפיינו את המערכת החברתית-פוליטית של ישראל באמצע המאה ה-20, ואולם ברור היה מלכתחילה שמבנה כזה אינו יכול להתקיים לאורך זמן לנוכח שני תהליכים מקבילים. הראשון הוא ילודה גבוהה: משפחה חרדית ממוצעת היא בת כ-7.5 ילדים, יותר מפי 2 מהממוצע החילוני. התהליך השני הוא הכלכלה, שנהפכה לתלוית השכלה. החברה החרדית מונעת במכוון השכלה חילונית-מקצועית מהרוב המכריע של גבריה, והדבר יוצר קושי כלכלי אמיתי שמחריף בעקבות גדילתה המהירה של הקהילה.

אם התהליכים הדמוגרפיים יימשכו, חלק גדל והולך של הדורות הבאים יהיה חרדי. פירוש הדבר, מנקודת מבט כלכלית גרידא, שצעירים חרדים אינם יכולים, למשל, לצפות לעזרה ממשית מהוריהם. במקביל, הם מבקשים להיכנס לשוק העבודה בגיל גבוה יחסית כשהם נעדרי השכלה כללית ובדרך כלל הורים ל-2-3 ילדים. יתרה מזו, כל כמה שמודל זה מנוגד לצורכי הכלכלה המודרנית, הרי "הצלחתו" הערכית-דתית הפכה אותו למודל חיקוי בקרב שתי קבוצות חברתיות נוספות - הציבור החרדי-לאומי (חרד"ל), שהולך ומפתח חברת לומדים דומה; והציבור המזרחי-חרדי, המבקש לפתח גם הוא חברת לומדים המאמצת את הנורמות החרדיות המוכרות.

מציאות זו מהווה איום משמעותי על המשך התפתחותה של הכלכלה הישראלית. במקביל, רבים סוברים שבמידה שהחרדים יבקשו לצאת מהכוללים ולקנות השכלה כללית הם, ברובם, יצליחו, ותיסלל דרכם להשתלבות בכלכלה המודרנית. ואמנם בשנים האחרונות פונים יותר ויותר חרדים (אם כי הם עדיין מיעוט קטן) למוסדות השכלה ולמסגרות ייחודיות בצבא. מכיוון שזו תופעה חדשה, היא מעוררת תשומת לב רבה בתקשורת.

אין להכחיש אם כן, ששינויים חלים בתוך החברה החרדית. ואולם אלה מעידים יותר על תחושות אי נחת גוברת בתוך החברה הסגורה, מהמבוי הכלכלי הסתום שהגיעה אליו. עם זאת, רק מעטים מבין מהאליטות הרבניות והפוליטיות החרדיות מוכנים פומבית לתמוך ולתרום משאבים לאלה העושים את דרכם השונה. רבים בתוכם אף רואים את התהליכים האלה בשלילה כאיום על יציבותה והמשכיותה של חברתם.

ואולם הקשיים לא מתחילים ולא מסתיימים באישור הרבנים לעזוב את הכולל ולצאת ללימודים אקדמיים. הפער ההשכלתי שתלמיד כולל צריך לגשר עליו הוא לעתים קרובות מעבר ליכולותיו. כיום שיעור הנכשלים מבין תלמידי הכוללים, אף במסגרות אקדמיות ייחודיות לחרדים, שהם בדרך כלל בעלי רמת דרישות נמוכה יותר מאשר מוסדות אחרים, הוא גבוה מאוד.

על כך נוסיף את הקשיים הכלכליים הניצבים בפני תלמיד נשוי ואב לילדים, ונבין מדוע קיים צורך נואש במלגות קיום כבר כיום. מה יקרה כאשר מספר הפונים ילך ויגדל? האם תוכל המדינה לתקצב את לימודיהם האקדמיים של בוגרי כוללים, כאשר אינה תומכת במקביל בצעירים שסיימו את שירותם הצבאי?

גם מקצועות הלימוד החדשים בקרב חרדים בעייתיים, מכיוון שמדובר במקצועות רוויים, כמו משפטים ומינהל עסקים. רק התחלנו וכבר נשמעות מפי בוגרי בתי הספר למשפטים חרדיים טענות על אפליה מצד מעסיקים פוטנציאליים (שבלי ספק קיימת בצורה זו או אחרת). אם וכאשר יגדל מספרם של בוגרים אקדמאים חרדים, אני חושש שתבוא אכזבה קשה העשויה לערער את התהליך כולו. ועדיין לא אמרנו דבר על תהליכי ההקצנה שיקשו יותר על השתלבת במסגרות עבודה שאינן מותאמות לחלוטין לנורמות שגורמים חרדיים קיצוניים מכתיבים אותן.

קיומה של מדינה המבקשת לספק ביטחון סוציאלי לאזרחיה דורש מחויבות של האזרחים לתרום בעבודתם ובהישגיהם. זהו ההיגיון הכלכלי שהביא את המדינה להישגיה המרשימים, ואולם מדינה זו, שהיתה הבסיס הכלכלי להתפתחותה של חברת הלומדים החרדית, מאוימת עכשיו מחמת גידולה והתרחבותה של אותה חברה הנמנעת מלתרום את חלקה באופן יחסי בהשכלה כללית ובתעסוקה המותאמת להישגיהם בתחום זה - שהיא הבסיס לפריחתה של הכלכלה המודרנית בעידן הנוכחי.

-

הכותב הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן והחוקר המוביל של החברה החרדית וההקצנה הדתית