ההפרטה אשמה בריכוזיות

דו"ח הריכוזיות שפורסם באחרונה מראה כי ההפרטה האליטיסטית נחלה כישלון חרוץ. במקום לייצר משק קפיטליסטי ותחרותי, היא יצרה ריכוזיות אדירה. יוצריה אמנם מגנים את הריכוזיות כגורם מרכזי להרס של התחרותיות, אלא שהריכוזיות היא דווקא סימפטום של ההפרטה האליטיסטית. מפתיע כי הוועדה לא המליצה על הפסקת ההפרטה, שממשיכה להצמיח ריכוזיות, ותחת זאת היא מנסה לטשטש כמה מתוצאותיה הקשות.

בשלושים השנים האחרונות התפרקו המדינה והציבור מנכסיהם. גם הבנקים, בתי הזיקוק, חברות הביטוח, חברות הנכסים, התקשורת וחברות התשתית עברו למספר מצומצם של ידיים פרטיות. הסיסמה היתה הפרטה למען הגברת התחרות, ייעול וטוהר מידות. בפועל נתפרו מכרזים ששיחקו לידי האליטות. באמצעות הון קטן, שאיפשר השתלטות על הון גדול, הועברו נכסים מידי הציבור לידיים פרטיות. ממשק ציבורי נהפכנו למשק ניאו-ליברלי הבנוי על הפרטה ודה-רגולציה. נוצר כאן קפיטליזם ללא קפיטל - באמצעות חלוקת גרעיני שליטה זכו "הרוכשים" לבעלות מלאה על בנקים, על גופים פיננסיים אדירים ועל חברות תשתית.

במסגרת הדה-רגולציה צומצמו היקפי העבודה המאורגנת, שהיתה מוסדרת בהסכמים קיבוציים ובהקפדה על דיני העבודה. כוחו של האיגוד המקצועי קהה: הוא התפרק מחברת העובדים, מההתיישבות העובדת ומכוחו הפוליטי - מפלגת העבודה, שהתפרקה גם היא. נוצרו פערי שכר אדירים, הסכמים קיבוציים אינם מגינים עוד על העובדים, ואנו רואים יותר עובדי קבלן והסכמים אישיים. המשטר הניאו-ליברלי השתלט גם על העבודה בישראל.

דו"ח הביניים של הוועדה להגברת התחרותיות מתאר כיצד הביאה השיטה לריכוז 70% מהעושר הנכסי בידי החמישון העליון, בעוד ההכנסות של חמשת העשירונים התחתונים הם 3,000-10,000 שקל בחודש, ושלושת העשירונים התחתונים סובלים בחלקם מעושר נכסי שלילי. הוועדה כשלה כשלא עצרה באופן מיידי את ההפרטה האליטיסטית, שממשיכה להגביר את הריכוזיות, והתעלמה מהמונופול האדיר של מינהל מקרקעי ישראל, המגלם את הניגוד שבין מדינה עשירה בנכסים לחלק הארי של העם, בעיקר השכבות החלשות, הסובל מעוני נכסי.

האלטרנטיבה לריכוזיות ולפערים החברתיים היא הפרטה חברתית, שמשמעה העברת הרכוש שבידי המדינה, או הרכוש שנוצר בידי המדינה, באמצעות רגולציה, לידי אזרחיה. צדק חברתי מודל ישראל 2011 הוא ביטול המשטר הניאו-ליברלי שחרת על דגלו הפרטה אליטיסטית, והסדרת רגולציה שתכונן מחדש את ההסדרים החברתיים.

משמעות ההפרטה החברתית היא העברת העושר מידי המדינה לציבור הרחב במגזרים החיוניים לצמצום העוני הנכסי. כל אלה חייבים להיות חלק ממסקנות הוועדה להגברת התחרותיות אם ברצונה לתת פתרון למאות האלפים שגדשו את הרחובות בדרישה לצדק חברתי ומרפא למחלה המבנית שהמשק הישראלי לוקה בה.

הכותב הוא מייסד המכון לרפורמות מבניות