המשבר בדרך לישראל

מאז יולי 2007 כלכלות ארה"ב ואירופה נמצאות במשבר כלכלי , שמתבטא באבטלה גוברת, בצמיחה אפסית ואף שלילית במדינות מסוימות, בגלגול חובות מצד המגזר העסקי-פרטי (בעיקר ענף הבנקאות והפיננסים) אל משלם המסים ובמשבר מתמשך בענפי הנדל"ן.

כאן, בישראל, התבטא משבר זה באופן רך למדי. אמנם בתחילת התקופה עלתה האבטלה בישראל והיה חשש לכניסה למיתון קשה גם אצלנו (התוצר אף ירד למשך רבעון אחד), אך ישראל למעשה דילגה על המשבר העולמי שהיכה ושעדיין מכה קשות בשותפות הסחר העיקריות שלה - ארה"ב ואירופה.

ואולם ההאטה הניכרת בצמיחת היצוא ברבעון האחרון, ובעיקר הירידה ביצוא לארה"ב, מסמנת נקודת מפנה אפשרית בהתמודדותה של ישראל עם המשבר העולמי, ואפשרות כי המשבר יגיע לישראל דרך מאזן התשלומים של המדינה. יש לזכור כי המשק הישראלי הוא קטן ופתוח מאוד לסחר בינלאומי, וכי התלות שלנו בסחר זה גבוהה. אמנם במאזן התשלומים נראים סימנים עקביים לכך שמגזר היצוא מתאים עצמו זה זמן מה למשבר ומסיט את מאמצי היצוא שלו מהעולם הישן והמשברי (ארה"ב ואירופה) אל העולם המתפתח והצומח - סין, הודו, ברזיל ואחרות, אך ספק אם ההתאמה הזו נעשית באופן מהיר מספיק.

הביצועים המקרו-כלכליים של המשק הישראלי מאז 2003 מרשימים ביותר: ירידה משמעותית באבטלה יחד עם עלייה ניכרת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ירידה יפה בגירעון התקציבי של הממשלה ובשיעור החוב הלאומי מהתוצר, שמירה על יציבות מחירים במשק (אמנם תוך אי מתן פתרון לעודפי הביקוש בשוק הנדל"ן למגורים), יחד עם תוכניות שאפתניות להשקעה חסרת תקדים בכל שלבי החינוך - יסודי, על-יסודי וגבוה. הישגים אלה עומדים בסתירה להרגשה הכללית בקרב רבים כי הצמיחה אינה מחלחלת לכולם, וכי פירותיה נעצרים בקרב בעלי העסקים והטייקונים. טענה זו נכונה בחלקה, היות שהמשק הישראלי מאופיין עדיין בעיוותים רבים המתבטאים בעיקר בריכוזיות רבה בשווקים ובמניעת תחרות בשווקים אלה באמצעות חיוב ברישיונות יבוא, זיכיונות, היתרים ואישורים.

החשש הוא כי עם בוא השלב השני של המשבר העולמי, תיעצר הצמיחה הכלכלית בישראל בשל השילוב ההרסני של הריכוזיות המונעת את התחרות החופשית במשק לרווחת הציבור כולו; ויבוא המשבר העולמי לישראל דרך פגיעה מתגברת ביצוא הסחורות והשירותים.

הכותב הוא מרצה במכללה האקדמית אשקלון ומתמחה בתחומי הפרטה ופיקוח על שווקים