תרגיל הבלו והצדק החברתי

ההטבה המופלאה של אי העלאת הבלו לא תשפיע על מעמד הביניים

תרגיל הבלו והצדק החברתי | רשת 13

"מנואל טרכטנברג מתוסכל מאוד מכך שרוב הפחתות המסים עליהן הצביע יממנו את אי העלאת הבלו על הדלק בתחילת 2012", כך אמר בשבוע שעבר מקור בוועדת טרכטנברג. הוועדה פעלה בשתי מסגרות סגורות. במסגרת המס נקבע, כי גזירות מס יממנו הטבות מס, ובמסגרת התקציב נקבע, כי הורדה תקציבית במקום אחד תממן הרחבה תקציבית במקום שני.

במסגרת המס מתברר, שמשרד האוצר הצליח "למכור" פעמיים את הבלו על הדלק. פעם אחת ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני במאי 2011 ופעם שנייה לטרכטנברג בספטמבר 2011. במילים עדינות, זו "עבודה בעיניים" על הציבור, לא מאמץ עדכני למען שכבות הביניים. אולם, ללא קשר לתרגיל, ראוי לבחון את הטבה הזו והשפעתה על מעמד הביניים, שלמענו פעלה הוועדה.

מעמד הביניים כולל גם זוגות צעירים, לחלק גדול מהם אין בכלל רכב, חלק אחר מקבל החזר נסיעות כלשהו מהמעסיק. השורה התחתונה היא, שההטבה המופלאה של אי העלאת הבלו לא תשפיע עליהם כלל.

לעומת זאת, אם הוועדה היתה ממליצה להמשיך במתווה הורדת מס על יחידים המשתכרים עד 21 אלף שקל בחודש, כפי שסוכם במאי 2011 עם גפני, או עד תקרה אחרת שתמצא ראויה יותר, מעמד הביניים היה חש בכך מייד בתקציב המשפחתי. הטבה גם של כמה מאות שקלים בחודש לשני בני משפחה עובדים יכולה להיות הקלה מבחינתם, מה גם שהיא הופכת לקבועה.

יכול להיות, כי משרד האוצר מעדיף לתת הנחה על הבלו, בעיקר כי קל לבטל אותה אחר כך. האם תתעורר מחאה חברתית, אם ביוני 2012 יעלה הבלו על הדלק? ספק. בכל אופן, הורדת הבלו על הדלק היא מהלך הפיך, בעוד שהפחתת מסים למעמד הביניים נראית כמהלך בלתי הפיך.

הפחתת מס הכנסה במקום הפחתת הבלו היא חלופה צודקת יותר מבחינה חברתית. היא מספקת מקור הכנסה נוסף ומאפשרת למשפחה לשלוט בהוצאותיה טוב יותר. בחודש בו הוצאותיה גבוהות במיוחד היא יכולה לצמצם נסיעות, ולהיפך.

תרגיל נוסף של מכירה כפולה ביצע משרד האוצר בחוק חינוך חינם מגיל שלוש. מדובר בהחלטה ישנה שישומה נגרר 17 שנה, שנמכרה עתה שוב לטרכטנברג. מנגד נמנע טרכטנברג להוריד עלויות של חינוך בגילאי 3-0 בטענה למגבלה תקציבית.

הבעיה עם צמד ההמלצות היא, שככל שהזוג צעיר יותר, הכנסותיו בדרך כלל נמוכות יותר כי טרם הספיק להתבסס במקום העבודה, לכן הוצאותיו על טיפול בילדים מכבידות יותר. הוצאה על מטפלת, או מעון לילד אחד מגיעה לסכום של 3,000-2,000 שקל בחודש. זוג צעיר עם שני ילדים בגילאים אלה, מצב מקובל בחברה הישראלית, כבר שקוע עמוק בבוץ. לכן, דווקא הטבה בגילאים הנמוכים יותר משמעותית יותר.

ראוי שהמדינה תאתר מקורות תקציביים לכיסוי חלקי של הוצאה זו, מהלך שבנוסף להקלה צודקת יתמרץ את שני בני הזוג לצאת לעבודה. חלק מההטבה יכול להיות הכרה בהוצאות אלה כפטורות ממס.

המלצות ועדת טרכטנברג ברובן המכריע טובות, חלקן אפילו מהפכניות מבחינה חברתית ולכן ראויות לאימוץ. עם זאת, בחלקן דרושה חשיבה נוספת שתוביל לתיקונים, שיהיו משמעותיים למעמד הביניים ובמיוחד לזוגות צעירים. ישיבת הממשלה שתדון בהן היא הזדמנות להכניס בהן שינויים. ואם הממשלה תמהר לאמצן כמקשה אחת, מן הראוי שגפני יקיים את הדיון הראוי בהן, כפי שהציע.