חמישה סימנים למהפכה חברתית

>> אחד מהתפקידים המיוחסים לכלכלנים הוא היכולת לזהות תופעות כלכליות בעת היווצרותן.

תורת הכלכלה מספקת לנו סימנים מקדימים לשורה של מצבים, כמו "צמיחה", "מיתון", "אינפלציה" ו"בועה". מעת לעת אנו עדים לדיונים ולמחלוקות בין אנשי המקצוע המנסים לחזות את הנולד ולהמליץ לפרטים ולממשלות על דרכי התנהגות ופעולה.

כחלק מגל המחאה הגדול הפוקד אותנו התפתח שיח ציבורי המזכיר את הדיונים האלה. ממאהלי המחאה, כמו גם מעל דפי העיתונים ומסכי התקשורת, חוזרת ועולה השאלה: האם ישראל עומדת בפתחו של שינוי חברתי או שמדובר בגל מחאה חולף? הזיהוי המוקדם של התופעות הכלכליות אינו סוגיה המנותקת מעצם השינוי עצמו. זיהוי הסימנים לבועה או לצמיחה, יש בהם כדי להשפיע על התממשותן. כפי שצעדים הננקטים לריסון או עידוד של מגמות כלכליות יכולים להשפיע על התוצאה הסופית, כך יכולה הבנה טובה יותר של מאפייני השינוי החברתי לסייע בהשגתו.

הנה חמישה סימנים העשויים לזהות שינוי חברתי אמיתי. הראשון, המדובר ביותר, מכונה "שינוי בכללי המשחק". כפי הסביר זאת בצורה מעט ציורית ביל דרייטון, מייסד ארגון היזמות אשוקה: "לא עוד דגים או עוד חכות, אלא שינוי של ענף הדיג". הסימן השני הוא שינוי באורח החשיבה. שינוי חברתי מתרחש כשאנשים מתחילים לחשוב באופן שונה על מציאות חייהם. כאשר השינוי נעשה מתוך מודעות, מתוך תפישת עולם.

הסימן השלישי הוא השינוי בהתנהגות. לא מספיק לחשוב על שינוי חברתי, יש גם לבצע אותו. צמצום הפער בין העמדות והאמונות לבין המעשה הוא סימן מובהק לשינויים אמיתי. את הסימן הרביעי ניתן לכנות בשם השפעה סביבתית. כאשר מעבר למוקד של השינוי החברתי נוצרת שורה של תופעות לוואי חברתיות, תגובות נגד, תגובות שרשרת וניסיונות חיקוי.

הסימן החמישי לשינוי חברתי אמיתי הוא "בערה פנימית". שינוי חברתי הוא כמו אש. לאחר שניצת הוא אינו חייב את הגורם המניע הראשוני להמשך קיומו. שינוי חברתי אינו תלוי במקור כספי קבוע, באישיות של מנהיג מסוים או בצורת מחאה מסוימת. לשינוי יש חיים משלו. כמובן שהיכולת להמשיך את השינוי לאורך זמן קשורה גם בחומר הבערה, כלומר, בצורך אמיתי לשינוי ובמחויבות של אנשיה אליו.

שאלת הבערה הפנימית היא העומדת כיום במרכז הדיון סביב תנועת המחאה, שכבר שינתה במידה רבה את כללי המשחק. הדיאלוג המתרחש כיום בין האזרח למדינתו הוא חסר תקדים. מעגלי הדיון משקפים לא רק תרבות פוליטית חדשה, אלא גם מודעות חברתית מוגברת. עשרות המאהלים ומאות אלפי המפגינים הוכיחו שהציבור מוכן גם לפעול ולא רק לדבר. מגוון צורות המחאה, תכניה ותגובות הנגד לה מעצימים אותה מעבר לתחום הצר של מחאת דיור או מעמד ביניים.

רק הסוגיה של המשך המאבק באמצעים אחרים נשארה פתוחה. האם למחאה חיים משלה מעבר לאוהלים ולהפגנות ההמוניות? מגמת השינוי קיימת ובדומה למגמות מתחום הכלכלה, כך גם השינוי החברתי תלוי במעורבות "השחקנים על המגרש". בכלכלה העיניים מופנות לממשלה. השינוי החברתי הנדרש בישראל 2011 תלוי בעיקר בנו, האזרחים.

הכותב הוא יזם ומנכ"ל עמותת המודל החברתי ישראלי, המקדמת שינוי חברתי באמצעות שכפול מודלים חברתיים בישראל ובחו"ל