לגבות מס רווחי יתר על מפעלי ים המלח
לא נדרשה יזמות או סיכון כספי כלשהו מבעל הזיכיון במציאת ים המלח לצורכי פעילותו התעשייתית
>> המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, פירסם בתחילת ספטמבר חוות דעת משפטית בעניין ביצוע פרויקט הגנות ים המלח ומימונו, שקבעה כי המדינה יכולה לשנות חקיקה שתגדיל את התמורה אשר תתקבל מניצול משאבי ים המלח.
חוות הדעת קובעת עוד כי "הציבור שהוא בעל הנכס שממנו מפיקה מפעלי ים המלח את רווחיה, זוכה לחלק יחסי שקטן והולך מרווחיה של מפעלי ים המלח. המלצתנו היא לבחון שינוי בחלוקת ההנאה ממשאב ציבורי נדיר זה". שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר כי בכוונת משרדו לבצע בקרוב בדיקה של התגמולים שמקבלת המדינה מהפעילות של מפעלי ים המלח. שטייניץ מסר כי עדיין לא החליט אם תוקם ועדה ממשלתית במתכונת של ועדת ששינסקי, או שמא הבדיקה תתבצע רק במשרד האוצר.
מדובר בבחינת מדיניות המיסוי, התמלוגים והאגרות שנקבעה ב-1961 בחוק זכיון ים המלח, חוק מיושן שנחקק בעת בה שמפעלי ים המלח היו בבעלות המדינה. שיעור התמלוגים הקבוע בחוק הזיכיון הוא 5% ועולה לרמה של 10% כאשר כמות הייצור והמכירה היא יותר ממיליון טונות אשלג בשנה. מדובר בשיעור תמלוגים נמוך שמעלה את הצורך לעדכן את מדיניות המיסוי הנהוגה בכל הנוגע לשימוש בכל מחצבי ים המלח. זה ייעשה באמצעות גביית מלוא שיעור התמלוגים הקבוע בחוק הזיכיון, לצד הטלת היטל ייעודי על תוצרים המופקים מים המלח, כך שסך התקבולים המשולמים לציבור וגובה התמורה למדינה בגין השימוש במשאבי ים המלח יגלמו את ציבוריות המשאבים.
בנוסף, שטר הזיכיון שבחוק הזיכיון נחתם בין המדינה למפעלי ים המלח כאשר היתה חברה ממשלתית שכל רווחיה הוחזרו לאזרחים. הפרטת מפעלי ים המלח היתה שינוי נסיבות מהותי שחייב ועדיין מחייב עדכון שטר הזיכיון.
אין צורך במינוי ועדה ממשלתית, בדיקה מהירה במשרד האוצר תספיק, שכן המסקנות של ועדת ששינסקי ובעקבותיה חקיקת חוק מיסוי רווחי נפט 2011 חלות ביתר שאת על מחצבי ים המלח. מדיניות המיסוי על מחצבי ים המלח מבוססת על חקיקה אנכרוניסטית, הרווחיות מניצול ים המלח לצורכי הפקת מינרלים ועיבודם לתוצרים גבוהה ביותר, ולא נדרשה מבעל הזיכיון יזמות או סיכון כספי כלכלי כלשהו במציאת ים המלח לצורכי פעילותו התעשייתית.
בנוסף, שינויי נסיבות הנובעים מעלייה בעשורים האחרונים במחיר האשלג (מחירי האשלג עלו ביותר מפי 10 מאז חתימת הזיכיון) והיקפי הפקתו מים המלח מהווים טעם מרכזי נוסף לצורך הדחוף בעדכון מדיניות המיסוי הנהוגה בכל הנוגע לשימוש התעשייתי בים המלח.
על המדינה לגבות לאלתר תמלוגים בגובה 10% בגין כמות ייצור אשלג העולה על מיליון טון בשנה, כפי שקבוע בסעיף 15 לחוק הזיכיון, שאינם נגבים על ידי המדינה. בנוסף, יש לבטל את כל הטבות המס הייחודיות במידה שקיימות, ולהטיל על מפעלי ים המלח מס רווחי יתר בסך 50% ברמה הדומה לזו שהוצעה על ידי ועדת ששינסקי ונקבעה בחוק.
הכותב היה מרצה מן החוץ בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב