בואו נפרגן לעצמנו
קיץ 2011 שינה דברים והעיר את אותם עשרות אלפי פקידים לעשייה
>> במהלך החג רבו קולות האכזבה מדו"ח ועדת טרכטנברג. אחת הטענות הבולטות של המאוכזבים היתה כי בדו"ח אין כל חדש. כך, המלצה המרכזית להפעיל חוק חינוך חובה חינם החל מגיל שלוש נמצאת בספר החוקים של ישראל מאז שנות ה-80 - רק שמדי שנה הפעלת החוק נדחית במסגרת חוק ההסדרים. מאחר שהחוק לחינוך מגיל שלוש כבר קיים, מה חידשה הוועדה לציבור בכך שחזרה על ההמלצה לחוקק חוק כזה?
התשובה היא שוועדת טרכטנברג אכן לא חידשה בכך דבר - החידוש הוא בנכונות הממשלתית לפעול ולבצע. ממשלת ישראל היא ארגון מאובן ומנוון, שמטרת העל שלו היא לא לעשות דבר. העובדה שחוק חינוך חובה מגיל שלוש נחקק כבר בשנות ה-80, אבל לא בוצע מאז, אינה צריכה להפתיע. לאף אחד מהגורמים בממשלה (ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד החינוך) לא היתה כל כוונה לבצע את החוק, ולכולם היה נוח להקפיא אותו שנה אחר שנה.
העובדה שממשלות ישראל מסוגלות להקפיא חוק במשך 25 שנים, והעובדה שחוסר העשייה הוא העשייה העיקרית של הממשלה, צריכות להדיר שינה מעיניו של כל אזרח בישראל. בלי יכולת עשייה ובלי משילות - כל מחאה חברתית לא תועיל דבר, משום שלא תהיה כל יכולת לממש את תוצרי המחאה. גרוע מכך, לא רק חוסר עשייה, גם חוסר מטרה וחוסר מדידה יש בממשלה - כך שאף אחד בשום שלב לא מבחין בעובדה שחוק, שנחקק לפני 25 שנה, נהפך לפלסטר בגלל הניוון הממשלתי.
לא בכדי, ועדת טרכטנברג ייחדה פרק שלם לצורך בביצוע רפורמה בעבודת הממשלה - פרק שלהערכתנו לא ימומש. ממש כמו במקרה של חוק חינוך מגיל שלוש משנות ה-80, גם במקרה של רפורמה בממשלה אין כל גורם ממשלתי שיש לו אינטרס לקדם רפורמה כזו. ראש הממשלה לא צריך את כאב הראש הזה, משרד האוצר רואה ברפורמה כזו איום ישיר על ההגמוניה הכוחנית שלו ומשרדי הממשלה האחרים כבר התרגלו להתבצר בעליבותם ובכך שאת כל האחריות למחדליהם הם מטילים על האוצר - ואין להם כל מוטיווציה להתאמץ ולהשתנות. לכן, דווקא הפרק החשוב ביותר בדו"ח צפוי לרדת לטמיון.
לא כך הם פני הדברים עם מרבית הפרקים האחרים בדו"ח, ובראש ובראשונה חינוך חינם מגיל שלוש. לגבי הפרקים האלה, ובעיקר לגבי המלצת הדגל של הרחבת חינוך החינם, יש התכווננות ממשלתית מלאה בימים אלה. החל מראש הממשלה, שהבין את האיום של המחאה החברתית על המשך הכהונה שלו, ולכן מתכוון ליישם את דו"ח טרכטנברג, דרך משרד האוצר, שכבר הכשיר את התקציבים הנדרשים לרפורמה החינוכית הזו, וכלה במשרדי החינוך והתמ"ת שבפועל כבר החלו בהיערכות מקצועית. הממשלה יודעת שהפעם חוק חינוך חובה מגיל שלוש הוא עניין רציני, ושהפעם היא מתכוונת לבצע זאת. לכן, הפעם, זה יקרה.
צירוף נסיבות נדיר אופף את דו"ח ועדת טרכטנברג, שהוא כל כולו תוצאה של המחאה החברתית האדירה של קיץ 2011. ממשלת ישראל, מרמת ראש הממשלה, דרך משרד האוצר ועד אחרון הפקידים, טולטלה בידי המחאה, והבינה כי זוהי שעת המעשה.
ממשלה היא ארגון שמורכב מעשרות אלפי פקידים ומאות נבחרי ציבור שצריכים לעבוד יחד למען מטרה אחת. בימים כתיקונם זה אף פעם לא קורה, וכל אחד מאותם עשרות אלפים מושך לכיוון אחר - או שמא אינו מושך כלל, ורק עוסק בשימור הקיים בתוך המשבצת הקטנה שלו. לכן, בימים כתיקונם ממשלת ישראל היא ארגון מאובן ומנוון שאינו עושה דבר. קיץ 2011 שינה דברים, והעיר את אותם עשרות אלפי פקידים לעשייה. חוק חינוך חינם מגיל שלוש כבר נמצא בפועל בשלבי עשייה, עכשיו צריך לדאוג כי גם מאות סעיפי ההמלצות האחרים בדו"ח ייכנסו למסלולי עשייה מחייבים.
רוח העשייה של הממשלה היא הישג אדיר של המחאה החברתית, וראשי המחאה בהחלט יכולים לפרגן לעצמם על כך. הם הצליחו, ובגדול. גם דו"ח טרכטנברג הוא הישג אדיר של אותה מחאה, וזו השעה לפרגן לדו"ח ולהמלצות הכלולות בו - ולהעניק לו רוח גבית כדי לוודא שהוא יאושר בכנסת, ולאחר מכן יבוצע בממשלה. המנוף האדיר שנוצר כאן, של ממשלה שבאמת מתכוונת למה שהיא אומרת, יכול להעלות את ישראל לגבהים חדשים. זוהי שעת כושר נדירה שאסור להחמיץ אותה על שלל טרוניות על כך שהדו"ח אינו מושלם.
נכון, הדו"ח אינו מושלם, אבל גם מה שנמצא בו - מאכזב או מלהיב, לפי עיני המתבונן - הוא המון במושגי יכולת הקליטה והעבודה של הכנסת והממשלה. גם אם ניתן היה לעשות יותר, כפי שטוענים ראשי המחאה, בשלב זה צריך לוודא כי לפחות העשייה שכבר כלולה בדו"ח תצא לפועל. הסכנה הגדולה ביותר כעת היא שמרוב התמקדות במה שאין בדו"ח, גם מה שיש בו ילך לאיבוד. בכך, המחאה תביא לשפיכת התינוק עם המים ולהחרבת ההישגים האדירים שלה.
זמן לתוספות על דו"ח טרכטנברג יהיה די והותר בעתיד. בכל מקרה, כפי שאנחנו מעריכים, יהיו כמה פרקים קריטיים בדו"ח שכלל לא יתממשו, כמו הפרק על רפורמה בעבודת הממשלה, ובעתיד יהיה צריך לשוב ולתבוע את ביצועם. לכן, עבודה על המשך שיפור פניה של ישראל לא תחסר. כיום, לפחות, אפשר וצריך לאחד כוחות, ולברך על המוגמר: דו"ח טרכטנברג מספיק רחב וחשוב כדי שיזכה לפרגון ולתמיכה ציבורית, לטובת כולנו.