דו"ח טרכטנברג אינו פורץ דרך כפי שיכל להיות
אני שואל את עצמי, האם יישום הדו"ח יביא לישראל שאני וחבריי רוצים לחיות בה?
פרסום מסקנות ועדת טרכטנברג התקבל בקרב הסטודנטים באכזבה. אמנם, בדו"ח הוועדה ישנם כמה אלמנטים חיוביים - בעיקר בתחום החינוך, המסוי והיציאה לעבודה, שגם אם חלקם מיחזור של החלטות קודמות, עדיין יש לברך על עצם קיומן- במידה ותיושמנה. אולם, לא ניתן להתעלם מהפער העצום בין החזון המרהיב שפורס פרופ' טרכטנברג בפרק המבוא של הדו"ח ובין ההמלצות האופרטיביות של ראשי הצוותים בהמשכו.
החזון, ובצדו העקרונות החשובים לשינוי חברתי-כלכלי לא מתרגמים בצורה מספקת לצעדים משמעותיים דיו שיביאו לשינוי החברתי- כלכלי שאנו כמהים לראות כאן.
אני מעיין בדו"ח לאורכו ולרוחבו ושואל את עצמי, האם יישומו יביא לישראל שאני וחבריי רוצים לחיות בה, ועונה בכנות- זה פשוט צעד קטן מדי בדרך לשם. ישנם תחומים כגון צמצום אי השוויון, שיקום מערכת הבריאות ומענה הוליסטי בתחום הדיור שבהם הוועדה פשוט לא העזה מספיק ונדרשים כאן צעדים מהירים יותר, נחושים יותר וגם אמיצים יותר.
טרם פרסום המסקנות, אמרתי לפרופ' טרכטנברג שגם אם קיבל מנדט מחניק מראש הממשלה אני מצפה שכשיחזיק את העט, יימצא בקרבו המהפכן מקורדובה שיביא את הבשורה גם במחיר עמידה מול הממשלה. לצערי הדו"ח מתברר כלא מספק בתחומים מסוימים, בין השאר, כיוון שמשקף איזונים וויתורים פוליטיים מראש ולא דבקות עיקשת באידיאל המקצועי ועל כן - אינו פורץ דרך כפי שיכול היה להיות. בנוסף, כל ישראלי שעיניו בראשו מבין גם מבין כי התכנית המוצעת תלויה על בלימה, כיוון שמקורותיה עלומים. הנחת היסוד של קיצוץ כמה מיליארדי שקלים בכל שנה בתקציב הביטחון אינה ריאלית במציאות הישראלית ובכלל, מבחינה עקרונית, האם השקעה באזרחים היא רק נגזרת של מה שניתן לגרד מתקציב הביטחון?
כן, אנחנו מבינים היטב שלא ניתן לקבל את הכול ובכלל, עצם הניסיון להציג את הקונפליקט כאילו יש כאן קפיטליסטים נאורים ושוחרי השוק החופשי ומנגד כמה פרחחים שתובעים קופונים לדירות ותלושי מזון מופרכת ודמגוגית. האחריות הלאומית אינה נחלתה הבלעדית של הממשלה וגם אנחנו מתבוננים על היקוותם של ענני הסערה בכלכלה העולמית ודוחים את הגדלת הגרעון התקציבי.
שמירה על גירעון נמוך היא אחריות תקציבית, אך ישראל זקוקה כיום גם לאחריות חברתית. לכן, יש לדרוש מהממשלה להגדיל בשנים הקרובות את הוצאותיה (וגם את הכנסותיה דרך השתת מיסים שוויונית יותר) על צרכי האזרחים, במקום להיצמד באופן דוגמאטי לכללים ונוסחאות.
התביעה הבסיסית לצדק חברתי לא נענתה ולכן המחאה תימשך. חלק מרכזי מתוכה יעבור מהרחובות גם למסדרונות במטרה להביא לשינויים מפליגים יותר. את ההמלצות הטובות של טרכטנברג נדאג לעגן ולהביא ליישום תוך פרק זמן קצר, לעומת ההמלצות החסרות שבמקומן נניח על שולחן הממשלה והכנסת המלצות משמעותיות יותר שיסמנו את השינוי שאנו כמהים לראות.
ראוי שנזכיר גם לעצמנו, כי התיקון החברתי שאנו מבקשים לראות צריך להתחולל גם בתוכנו ולכן בשנה הקרובה עלינו לחיות לפי השינוי שנרצה לראות כאן- ולהיות מעורבים ואכפתיים יותר כלפי הסובב אותנו- רק כך ניצור את ישראל החדשה.