ההסתדרות איבדה שליטה

ההסתדרות בראשות עופר עיני גאה להתהדר בכך שיצרה עידן חדש ביחסי העבודה בישראל - עידן של מיעוט שביתות. עיני התבטא פעם כי "כיום הוועדים מבינים ששביתות אינן הדרך להשגת מטרות, אלא שולחן המשא ומתן עם המעסיק". ישראל, שבתקופת שלטונו של עמיר פרץ בהסתדרות ניצבה במקום גבוה במספר ימי העבודה שהלכו לאיבוד בגלל שביתות במשק, נמצאת כיום באחד המקומות הנמוכים ביותר בתחום זה בקרב מדינות OECD.

אולי מספר השביתות שעליהן הכריזה ההסתדרות בראשות עיני אכן נמוך, אך בספירה הזאת לא נכללות הפסקות עבודה בלתי רשמיות שנוקטים כמה ועדים חזקים במגזר הציבורי בישראל. הפסקות עבודה אלה גורמות שיבושים בהתנהלות המשק, שהם לעתים חמורים יותר משביתה "מסודרת". לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה במשק, על ארגון עובדים להקדים את השביתה על ידי הכרזה של סכסוך עבודה, שלאחריה יש להמתין תקופת "צינון" של 14 יום, תקופה המאפשרת למשק ולנותן השירות להתארגן לקראתה.

בשבועות האחרונים בלבד אירעו הפסקות פתע בעבודה בארבעה מגזרים חיוניים במשק, בלי שההסתדרות התריעה עליהם מראש. לא ברור אם בהסתדרות ידעו על כוונת העובדים לשבש את השירות, או שפשוט לא רצו להתעמת עם הוועדים.

בנמל אשדוד, למשל, קיבלו העובדים ממש באמצע המשמרת הוראה מהוועד להפסיק את העבודה למשך ארבע שעות. הסיבה: בנו של יו"ר הוועד חגג בר מצווה, אירוע שאיש מהעובדים לא רשאי להיפקד ממנו. במקרה אחר סגרו העובדים את שערי הנמל לרגל חתונה של אחד מחברי הוועד. ועוד לא דיברנו על השביתה האיטלקית שבה פתחו עובדי נמל אשדוד, על רקע מאבקם למען הזכות להמשיך לקבל שוברים למסעדות תמורת הגדלת התפוקה. נמל חיפה לא נשאר בפיגור ובשבועות האחרונים הושבת ללא התרעה מוקדמת, בכל פעם על ידי סקטור עובדים אחר.

עובדי מס הכנסה, העומדים לקראת משא ומתן על הסכם שכר חדש ניצלו את מפגשי הרמת הכוסית ערב החג לאסיפות הסברה שבמהלכן הופסק השירות לנישומים. אתמול הצטרפו לחגיגה עובדי רשות שדות התעופה, שעצרו לפתע את העבודה למשך שעתיים כדי להשתתף בהרמת כוסית לחג. גם כאן ביצע הוועד מפגן כוח לקראת הסכם שכר חדש.

לשביתות פתע אלה ולשיבושים הקשים שיזמו עובדי הרכבת החל ביום חמישי יש מכנה משותף: חולשת ההסתדרות מול הוועדים החזקים. עיני יודע לשלוט היטב בתוך הארגון שבראשו הוא עומד; יש לו השפעה על המעסיקים הפרטיים והציבוריים, אך שליטתו בוועדים החזקים מוגבלת. ועדי הנמלים, מס הכנסה, הרכבת רשות שדות התעופה (ונוסיף את ועד עובדי חברת החשמל) חשים שבידיהם עוצמה מספקת כדי לנהל מדיניות עצמאית.

הנזק שנגרם בכמה צווארי בקבוק של המשק חייב להדליק אור אדום בקומה החמישית של בית ההסתדרות. האתגר של עיני הוא לעצור את הגלגל ולהחזיר להסתדרות את השליטה על הוועדים, במיוחד אלה שבחברות המספקות שירותים חיוניים. אם לא כן, לא יישאר הרבה מהמדיניות של יחסי עבודה מתונים שחרת על דגלו.