עתיד הפירמידות בסכנה
עד כמה כנסת ישראל תהיה נועזת באימוץ מסקנות ועדת הריכוזיות
>> בתוך עשרות ההמלצות של ועדת הריכוזיות לא נכללו שתי המלצות. ועדת הריכוזיות לא המליצה לפרק את חברות האחזקה הגדולות במשק הישראלי (חברות הפירמידה), ולמעשה נמנעה אפילו מלקבוע שהפירמדות הן גורם שלילי בהשפעה על התחרות ועל ההתפתחות של המשק. בנוסף, ועדת הריכוזיות לא המליצה להגביל את גודלן של הפירמידות, ולמנוע מהן להמשיך ולהתרחב עוד ועוד.
זאת נקודה מהותית: הגבלות הגודל היחידות שנכללו בהמלצות הוועדה נגעו להשקעות של חברות גדולות בחברות פיננסיות גדולות, מה שידוע כקשר הפיננסי-ריאלי. את הקשר הזה ועדת הריכוזיות המליצה להגביל, כך שגם קונצרן אי.די.בי שבבעלות נוחי דנקנר, גם קונצרן דלק שבבעלות יצחק תשובה, וגם בינו צדיק המחזיק בבעלות על הבנק הבינלאומי ועל קבוצת פז, יצטרכו לבחור בין החברה הריאלית שבבעלותם לבין אחזקתם בחברה פיננסית.
הגבלות הגודל, עם זאת, אינן חלות כלל על כל תחום השקעה אחר של הפירמידות. הפירמידות מנועות מעתה מלרכוש בנקים, חברות ביטוח או חברות ברוקרים, אבל יכולות להמשיך לקנות ככל שיחפצו כל חברה אחרת - מבלי שאיש מגביל אותן ואת המשך ההתרחבות שלהן.
כך, אם קונצרן אי.די.בי יבחר מחר לרכוש את חברת עזריאלי - ומדובר בדוגמה בלבד, ככל הידוע לנו קבוצת עזריאלי כלל אינה עומדת למכירה - איש לא יוכל למנוע זאת ממנו, גם אם משמעות הדבר תהיה כי הקונצרן ייהפך לענק ריכוזי בעל השפעות מרחיקות לכת על כל המשק הישראלי.
התיאור הזה חוטא מעט לאמת. בכמה נקודות יהיו הגבלות על התרחבות הפירמידות. למשל, אם קונצרן אי.די.בי ירצה מחר לרכוש את בית הזיקוק חיפה מידי החברה לישראל - הדבר ככל הנראה יימנע ממנו. זאת מאחר שוועדת הריכוזיות ממליצה להכניס שיקולי תחרות בשליטה בתשתיות חיוניות, ואין ספק כי בית זיקוק הוא תשתית חיונית. התרחבות באמצעות רכישת נכסים ממשלתיים, או נכסים שהם תשתיות חיוניות, תימנע מהפירמידות. אבל כל רכישה אחרת של חברות נדל"ן, רשתות קמעוניות, מפעלי תעשייה גדולים, יצרני מזון ואחרים - כל אלה ממשיכים להיות פתוחים בפני הפירמידות ללא כל הגבלות.
מה הועילו, אם כך, חכמים בתקנתם, וכיצד מקדמות המלצות ועדת הריכוזיות את הפחתת הריכוזיות במשק אם הן כלל אינן מגבילות את המשך ההתרחבות של הקבוצות הגדולות? התשובה לשאלה הזו שנויה במחלוקת. יש מי שאכן התאכזבו מוועדת הריכוזיות, וקובעים כי בפועל היא לא תמנע את המשך הריכוזיות המשקית בידי מספר טייקונים ענקיים.
לעומת זאת, ישנה פרשנות אחרת הקובעת כי מכלול המגבלות שהטילה הוועדה על פעילות הפירמידות מצטבר למאסה כזו שהיא נהפכת להפרעה של ממש. משמע, יש מי שסבורים כי המלצות ועדת הריכוזיות מפרקות בפועל את הפירמידות העסקיות - על אף שהוועדה נזהרה מלומר זאת באופן מפורש.
כך, הפירמידות נהפכות למופלות לרעה בתחום האשראי. כבר כיום הן חסומות במידה רבה בקבלת אשראי בבנקים, בשל מגבלות אשראי על קבוצות לווים. בשוק ההון, לעומת זאת, מגבלות האשראי על קבוצות לווים היו עד כה קלות בלבד, ולא היוו מגבלה אפקטיבית. אחת מהמלצות הוועדה היא לאמץ את ההגבלות של בנק ישראל גם בשוק ההון. פרטי ההגבלות עדיין לא נקבעו, אבל ייתכן בהחלט כי היצע האשראי שיראו לפניהן הפירמידות יצטצמם משמעותית. אם ההגבלה שיקבע המפקח על שוק ההון תהיה אפקטיבית, הרי שפוטנציאל הצמיחה של הפירמידות יקטן מאוד.
בנוסף, התרחבות של הפירמידות באמצעות רכישות של חברות חדשות נהפכה קשה יותר, לאור ההגבלה כי פירמידות לא יוכלו יותר לרכוש רק את גרעין השליטה בחברה הנרכשת, אלא הן יחויבו להציע לציבור כולו למכור את מניותיו. פוטנציאלית מדובר בהכפלה של עלות הרכישה, מה ששוב מהווה מגבלה על הצמיחה באמצעות רכישות.
הגבלה נוספת, מהכיוון ההפוך, היא היכולת לחייב פירמידות למכור חברות - למרות התנגדות בעל השליטה - במידה שהציבור (המיעוט) רוצה בכך.
עם זאת, כל אלה הם עדיין בבחינת מטרד בלבד לעומת שתי ההמלצות המרכזיות, שהן מרחיקות לכת מאוד בהכבדה על הפירמידות. הראשונה היא ההמלצה כי כל ההחלטות העסקיות המרכזיות של חברה - רכישת שליטה, גיוסי הון וכדומה - יוכפפו לאישור הציבור (מיעוט בעלי המניות). ההמלצה הזו בעייתית מאוד, משום שהיא מסרסת בפועל את הניהול של החברות: אם מנהל אינו יכול לקבל החלטות חיוניות לניהול העסק שלו, הרי שבפועל הוא אינו מנהל יותר. ספק אם הפירמידות יוכלו להתקיים בשלום תחת מציאות כזו.
רק תארו לכם את ההשלכות המצטברות של ההמלצות האלה: חברה עסקית, בבואה לגייס אשראי בנקאי, לא רק תהיה חייבת לקבל קודם את אישור המיעוט לגיוס ההלוואה, אלא גם תתקשה בקבלת ההלוואה מהבנק בשל היעדר ביטחונות. היכולת לשעבד את מניות החברה הבת לבנק בתמורה להלוואה נהפכה בעייתית, בעידן שבו המיעוט יכול לחייב את מכירת החברה הבת בכל עת.
ההכבדה המרבית מסתתרת, כמובן, בהמלצה השנייה, שהיא השנויה במחלוקת ביותר בדו"ח: ההמלצה לאחד את האחזקות בהון ובשליטה בחברות המוחזקות, ובכך ליטול מידי בעלי השליטה בפירמידה את השליטה העודפת שלו. ההצעה גורמת לכך שבעלי השליטה בפירמידה יאבדו את הרוב שלהם בחברות נכדות ונינות, ובפועל מבטלת את כל היתרון היחסי של המבנה הפירמידלי (האפשרות להשתלט על הרבה חברות באמצעות מעט מאוד הון). מה הטעם להחזיק פירמידה אם אין שליטה על החברות בתוכה?
אם שתי ההמלצות האחרונות אכן יאומצו, הרי שבפועל ועדת הריכוזיות תביא ככל הנראה לפירוק הפירמידות בישראל. נותר רק להמתין ולראות עד כמה הוועדה עצמה וכנסת ישראל לאחריה יהיו נועזות באימוץ מסקנות הוועדה.