מסקנות ועדת הריכוזיות - צעד גדול, צעד קטן

המאבק להורדת הריכוזיות והגברת התחרות והתחרותיות של המשק הישראלי, כך נראה, יהיה ארוך ומתמשך. לא מדובר רק בחודשים הקרובים שבהם חברי מועדון הריכוזיות וידידיהם בעיתונות ובירושלים ינסו לדלל את מסקנות הוועדה - אלא גם בשורה ארוכה של צעדים, החלטות, מעקב על יישום המסקנות, הרחבתן ועוד שורה ארוכה של צעדים ורפורמות משלימות הנדרשות.

אבל, כל מי שנטל חלק במאבק בריכוזיות במשק הישראלי וחרד להשלכותיה הקשות על התחרות, הפריון, היעילות, החדשנות, הערכים, ההזדמנויות בשוק העבודה והדמוקרטיה בישראל - יכול היה להרגיש סיפוק רב כאשר ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל, שר האוצר ומנכ"ל משרד האוצר התייצבו למסיבת עיתונאים שלפחות שלושה מהם הגדירו כהיסטורית ודרמטית בתולדות המשק הישראלי. עשינו השבוע צעד גדול, קטן לכיוונו של משק מתקדם והוגן יותר.

צעד גדול משום שהשבוע הגיעו לשיא תהליך של נפילת מסך הברזל שהסתיר את מועדון הריכוזיות הישראלי שהשתלט בשבע השנים האחרונות במהירות על חלקים גדלים והולכים מהמשק הישראלי, שוק ההון, השלטון, העיתונות והדמוקרטיה. המועדון הזה שלט בתודעה של חלקים גדולים מהציבור ומכר לו תמונת מציאות מעוותת של משק חופשי, קפיטליסטי ומתקדם. המסך הזה התחיל להיסדק בשנתיים האחרונות וקרס בקול רעש גדול בחודשים האחרונים.

צעד גדול משום שנגיד בנק ישראל, איש הבורר כל מילה וכל התבטאות שיוצאת מפיו בקפידה - החליט במסיבת העיתונאים להגיד רק משפט אחד על מסקנות הוועדה: "הריכוזיות תשפיע על חלוקת הכוח במדינה... וזה יהיה הישג גדול". ובתרגום מסטנלי פישרית לעברית: משטר הפחד והטרור שהטילו קומץ טייקונים, שאני אישית נתקלתי בהם בשנים האחרונות, בדרך לסיום. וזה הישג גדול.

אבל בצד השבחים והאופטימיות צריכים לבוא גם הסייגים והאזהרות.

ועדת הריכוזיות עשתה צעד קטן משום שלא טיפלה עדיין באופן מלא בבעיה הקשה של השליטה של קומץ אנשים בטריליון שקלים של כספי ציבור - גרעיני השליטה במוסדות הפיננסיים. מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, הצביע על הפער האדיר בין ההון העצמי של האנשים העומדים בראש הקבוצות העסקיות והפירמידות לבין ה"הכסף של אנשים אחרים" שהם מנהלים, פער שמוכר היטב לקוראי TheMarker, אבל הוועדה לא הציגה פתרונות לבעיה. אם אגף שוק ההון במשרד האוצר ימשיך לגלות אדישות לתופעה - ייאלצו המחוקקים לקחת שוב את ההובלה ולכפות שינוי אמיתי במבנה השליטה בשוק ההון הישראלי.

צעד קטן משום שחלק גדול מהבקרה והשליטה שמציעה הוועדה על הקבוצות העסקיות הבנויות כפירמידות הועברו לבעלי מניות המיעוט שהם ברוב המקרים המשקיעים המוסדיים - קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות נאמנות וקרנות פנסיה. אלא שהמבנה של השוק המוסדי והמודל העסקי של השוק המוסדי - לא מיצרים למוסדיים תמריץ אמיתי להילחם על הזכויות של העמיתים, החוסכים והמשקיעים אצלם. לעתים קרובות המוסדיים מזדהים עם האינטרסים של בעלי השליטה החומסים והמקפחים, ולא עם אלה של האלמנות, היתומים והחוסכים לפנסיה שהם אמורים להיות נאמנים לכספם. השוק המוסדי בישראל דורש שינוי מבני משמעותי - הפקת לקחים מהמשבר הפיננסי בוול-סטריט ומעשרים וחמש שנה מאז החלה הממשלה לצאת מהשוק הזה.

צעד קטן משום שבתוך ועדת הריכוזיות יושבים כמה סוסים טרויאנים - אנשים שלפני שהוקמה הוועדה טענו שאין בעיית ריכוזיות במשק הישראלי ושהמבנה הנוכחי של המשק הוא טוב ותחרותי. הם נאלצו להתיישר בחודשים האחרונים בעקבות לחץ ציבורי והממצאים שהביאו בפניהם כלכלנים צעירים ומוכשרים עם אינטגריטי - באוצר, ברשות לניירות ערך ובבנק ישראל. אבל אין בוועדה רוב של חברים עם אנרגיה וההתלהבות להביא לאותו מפנה היסטורי במבנה המשק ולכן הוועדה עדיין תלויה ביו"ר שני שהתפטר מתפקידו כמנכ"ל האוצר, בשר האוצר ובראש הממשלה שאינם שרויים בפרטי הפרטים, בנגיד בנק ישראל שמעדיף לתת לאנשי המקצוע להוביל את המאבקים ובחברי כנסת ופעילי ציבור שמבינים את חשיבות הטיפול בבעיה.

בהיעדר אנשי ציבור, עסקים ופוליטיקאים אמיצים בעלי ידע והבנה כלכלית, עסקית ופיננסית שיכולים להוביל את פירוק הריכוזיות והגדלת התחרותיות במשק לאורך זמן - אנחנו זקוקים לכוחות אחרים, חלופיים. הניסיון של השנה שחלפה מאז הוקמה הוועדה והרגע שבו היא קיבלה אנרגיות מחודשות בעקבות המחאה הציבורית מלמדים כי רק מעורבות ועירנות מתמשכת של ציבור רחב יכולה להבטיח שמדינת ישראל תחזור לידי אזרחיה - ותישאר שם.