איך (לא) להעניש תאגיד

ההצהרה כי ניתן להימנע מהרשעת תאגיד שהודה באשמה, מהפכנית

לא פשוט להעניש תאגיד. באחרונה הסכימה המדינה באופן תקדימי בבית המשפט כי ניתן להימנע מהרשעת תאגיד שהודה באשמה, אם הכתם הפלילי שיוטל עליו יפגע ביכולתו לפעול בעתיד בצורה נורמטיבית. ממש כמו נאשם בשר ודם שמודה באשמה ומבקש להטיל עליו עבודות שירות ללא הרשעה כדי לא לפגוע בסיכויי שיקומו. זו עשויה להיות הצהרה מהפכנית.

היכולת של תאגיד לגבש "מחשבה פלילית" שנויה במחלוקת בעולם. בשיטות משפט אנגלו-אמריקאיות ניתן להרשיע תאגיד בפלילים, אבל בשיטת המשפט הקונטיננטלית חושבים שזה רעיון מופרך ומסתפקים בסנקציות כספיות מינהליות. יש עוד דרכים להעניש תאגידים מלבד סנקציות כספיות. המשפטנים מוטה קרמניצר וחאלד גנאים הראו, למשל, שניתן למנוע מתאגיד עבריין לגשת למכרזים, לחלט ממנו רכוש ובתרחיש הקיצוני גם להוציא אותו להורג: לפרק אותו.

ההתפתחות של דרכי ענישה שפוגעות בתאגיד גרמה לשינוי באופן שבו מתייחסים תאגידים להרשעה הפלילית. על רקע זה ניתן להבין את הנכונות של המדינה להכיר בעונש ללא הרשעה בפרשה המתנהלת כיום בבית המשפט המחוזי בחיפה. הנאשמת בתיק היא חברת נמלי ישראל (חנ"י) והעבירה היא מהפעולות השכיחות, שבהן קבלנים משליכים פסולת ברשות הרבים במקום לשנע אותה לאזור הטמנה מוסדר.

חנ"י עסקה ב-2008 בהעמקת נמל חיפה במסגרת הקמת מעגן מכולות עמוק. דוברה שהיתה אמורה להטיל בים את פסולת החפירות הטילה את החומר בפתח הנמל ויצרה נזק שהצריך עבודת פינוי. העבריין בפועל היה קבלן משנה שנשכר לפנות את שיירי החפירה על ידי קבלן אחר שנשכר על ידי חנ"י לבצע את העמקת הנמל. כלומר, קבלן של קבלן. עם זאת, האחריות הפיקוחית על העבודות היתה מוטלת על חנ"י. כלומר החברה הודתה באשמה.

במארס דן בית משפט השלום בחיפה בטענת חנ"י כי יש להימנע מהרשעתה הפלילית. החברה טענה באמצעות עו"ד יוסי בנקל, שותף במשרד ראב"ד מגריזו בנקל, המתמחה בייצוג חברות ממשלתיות בסוגיות מורכבות, כי בית המשפט מוסמך להימנע מהרשעת תאגיד כפי שהוא מוסמך להימנע מהרשעה של אדם.

המדינה טענה כי הדין הפלילי מאפשר להימנע מהרשעה של נאשם רק כשעלולים להיפגע קשות סיכויי שיקומו וכשבמקביל ניתן להטיל על הנאשם עבודות שירות לתועלת הציבור (של"צ) או פיקוח של קצין מבחן. המדינה טענה שלא ניתן להטיל על תאגיד עבודות לתועלת הציבור וגם אי אפשר להטיל עליו פיקוח של קצין מבחן. מנגד טענה חנ"י כי הרשעה פלילית תסב לה נזק כבד כי החברה חתמה על הסכם לפעילות בהודו שמותנה בהיעדר הרשעות פליליות. נרמז כי הרשעת החברה תהווה פגיעה במדינת ישראל שכן מדובר בחברה ממשלתית.

עו"ד בנקל ביקש להסתפק בקנס כספי. שופט השלום זאיד פאלח קבע תקדים כשקיבל את טענת חנ"י כי ניתן להימנע מהרשעה פלילית ולהסתפק בקנס ובהתחייבות כספית להימנע מעבירה דומה בעתיד. פלאח גם הסביר כי אין מניעה לשלוח חברה לקצין מבחן. הכרעתו התבססה על הנזק הבלתי הפיך שייגרם לחברה בפעילותה בהודו אם תורשע, לעומת הנזק הקל שגרמה לנמל ושכבר תוקן.

בימים אלה מתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור שהגישה המדינה על פסק הדין. בפתח הדיון שהתקיים לפני כשבוע הודיע עו"ד זיו אברמוביץ', המייצג את המשרד לאיכות הסביבה כי המדינה חוזרת בה מהתנגדותה העקרונית ומסכימה כי ניתן להימנע מהרשעה פלילית גם כשמדובר בתאגיד. אברמוביץ' טוען עתה כי למרות האפשרות הזו אין להימנע מהרשעת חנ"י בגלל הגישה המחמירה שיש לנקוט בעבירות על חוקי איכות הסביבה ודווקא כי מדובר בחברה ממשלתית.

בעבר הוטרדו תאגידים בעיקר מהעונש הכספי שיוטל עליהם בעקבות הרשעה פלילית. כיום ברור שהרשעה פלילית ואפילו אישום פלילי נגד תאגיד טומנים בחובם השלכות חמורות. מסיבה זו למשל, החליט בשעתו פרקליט המדינה שלא להעמיד לדין את בית ההשקעות פסגות שמנהלי הנוסטרו שלו הואשמו בהרצת ניירות ערך, כדי לא לפגוע בחוסכים.

הרשעה פוגעת לא רק בתאגיד, אלא גם בעובדיו, בלקוחותיו ואפילו במדינה כשמדובר בתאגיד ממשלתי. המשפטנים קרמניצר וגנאים השוו את הפגיעה הזו לנזק שנגרם למשפחתו של מורשע שנשלח לכלא ואינו ממלא את תפקידו במשפחה. לרוב פגיעה זו אינה שיקול להקלה בעונשו של אדם. בתאגיד שמשפחות מתפרנסות ממנו, כנראה שהשיקול מקבל משקל שונה.