הלקח של ליהמן ברדרס נצרב אצל כל בעלי ההשפעה

שנית לא תיפול פירמה פיננסית גדולה וחשובה. זה הלקח העיקרי שלמדו המוסדות המפקחים על המדיניות הכלכלית העולמית בעקבות המשבר של 2008. זו הסיבה שביום חמישי נזעקו ראשי האיחוד האירופי - ובעיקר הבנק המרכזי של אירופה - והכריזו כי יתמכו בבנקים של אירופה ככל שיצטרכו.

הבנק המרכזי של אירופה גייס לצדו עוד בנקים מרכזיים בעולם, כדי להראות שיש לו גיבוי כלל מערכתי, וליתר דיוק - שהוא יכול לשים לא רק יורו איפה שהפה שלו נמצא, כלשון האמרה האמריקאית, אלא גם דולרים.

השווקים זינקו ביום חמישי, ובשישי המשיכו לעלות באופן מתון יותר. תמיכה ללא סייגים בבנקים היא סיבה טובה לחזור לשוק, ולו לזמן קצר. הלקח של ליהמן ברדרס נצרב בראש של ראשי הבנקים, ראשי המדינות, כל מי שיש לו איזו השפעה על המערכת הפיננסית, וכמובן - המשקיעים. כשמוסד גדול מתמוטט, קורים דברים רעים - ובמהירות. הפחד הוא הגורם ההרסני ביותר בשוק, והפחד מפני נפילת בנק זה או אחר באירופה גרם לדברים הרסניים בשווקים בשבועות האחרונים.

אלא שהטעות המרכזית במהלך - ובכל הפרשייה האומללה של גוש היורו - היא לא בכך שפרנסיו תמכו בבנקים, אלא שהם לא למדו את הלקחים הנכונים. לא נפילת ליהמן יצרה את המשבר הנורא ביותר זה 70 שנה. הנפילה היתה רק תוצאה של המשבר - שלב מעורר בעתה שהביא להסלמה ברמת הפחד. אם ליהמן לא היה נופל, היה נופל בנק אחר, ובטווח הבינוני היה נגרם נזק נורא לא פחות. המשבר נגרם מדברים אחרים, עמוקים, שפתרון של ממש לא נמצא להם - לא באירופה ולא בארה"ב.

גם המשקיעים הנועזים ביותר יודעים, כשם שיודעים מנהיגי גוש היורו, שהגורמים למשבר לא נעלמו, ושהוא עדיין מתפתח. יוון עדיין חייבת כסף רב. כלכלתה עדיין במסלול התרסקות למיתון קשה שאין ממנו יציאת חירום. הכסף שיידרש כדי לבלום קריסה של אירלנד, פורטוגל ואולי גם כלכלות גדולות יותר, יהיה רב ממה שיהיו מוכנים לשלם אזרחי שאר המדינות באירופה. כל פתרון למשבר, נכון או לא נכון, יגרום לקשיים איומים, וידרוש צעדים רבים נוספים.

להרגיע את השווקים זה חשוב והכרחי בעתות מצוקה. אבל המצוקה נמשכת כבר שלוש שנים בפועל, והיא מתגברת והולכת. את גלולות ההרגעה וכוסות המים צריך לשים בצד, ולהתגייס לניתוח כואב ומסוכן שיציל את החולה האנוש.