חתימת הסכם: רק לאחר אישור העובדים

>> מערכת הבריאות סוערת כפי שמעולם לא סערה: אלפי רופאים מתמחים ומומחים זועקים נגד ההסכם הקיבוצי שההסתדרות הרפואית חתמה לגביהם, ודורשים בתוקף לבטל או לשנות, בדיעבד, את ההסכם שכבר נחתם. לפני כחצי שנה סער גם עולם העבודה הסוציאלית בישראל כפי שמעולם לא סער: אלפים התנגדו בחריפות להסכם שעליו עמדה ההסתדרות הכללית לחתום, אך הוא נחתם על אפם ועל חמתם, כשהוא מותיר בשטח תסכול ודמורליזציה עמוקים ונרחבים, שמתבטאים בין היתר בנטישת המקצוע.

תבוסת העובדים הסוציאליים נצרבה בתודעה, ולכן כיום, הרופאים המתמחים כבר לא מוכנים לוותר: עליהם, כך הם מנסים להוכיח בתוקף, כבר לא ידרכו. שתי הסערות האלה אינן בגדר מקרים בודדים. סערה דומה, גם אם מעט חלשה יותר, התרחשה סביב חתימת הסכם "אופק חדש" על ידי הסתדרות המורים. המשותף לכל אלה הוא פרקטיקה אנטי-דמוקרטית, ריכוזית ופטרנליסטית באופן קיצוני. במסגרת הפרקטיקה הזו ארגון עובדים מוסמך להחליט ולחתום לבדו, "מלמעלה", על הסכמים קיבוציים החורצים גורלות של עובדים רבים לשנים רבות, וזאת מבלי לשאול כלל לדעת העובדים שעליהם ההסכמים אמורים לחול.

הפרקטיקה הזו תצטרך לעבור מן העולם. את מקומה תתפוס פרקטיקה דמוקרטית יותר, שמתקיימת כבר בחו"ל, שבה לא חותמים על הסכם קיבוצי שלא עבר את אישורם המוקדם של העובדים. מי שחייבים להבין זאת, הם ארגוני העובדים בישראל. אם לא יבינו זאת בזמן, סופם שיאולצו לעשות זאת, בין אם על ידי ציבור החברים בהם, ובין אם על ידי גורמים מבחוץ.

הדבר אינו מנותק גם מהמחאה החברתית של ימים אלה: העם תובע בה את מקומו כריבון, ומן התביעה הזו הוא לא מתכוון להרפות. ניתן לטעון, כי הפרקטיקה הדמוקרטית לא תפתור מקרים של התנגדות להסכם מצד קבוצות שיהוו מיעוט מבחינה מספרית, שכן הרוב עדיין יכריע בעד ההסכם. נכון, זו הרי משמעותה של הצבעה דמוקרטית, אבל עצם העובדה שההכרעה נתונה לציבור העובדים, משנה לטובה את צורת החשיבה גם של הארגון וגם של העובדים, הן בזמן המשא ומתן הקיבוצי והן לאחר אישור וחתימת ההסכם.

בזמן המשא ומתן, יודע ארגון העובדים כל העת כי ההסכמות שהוא מגבש מותנות באישור העובדים, ולכן הוא ייטיב לפעול בשקיפות רבה ולמניעת מצב של קבוצות מקופחות. לאחר אישור ההסכם, גישתה של קבוצת מיעוט שהתנגדה לו תהיה הרבה פחות אגרסיבית, מכיוון שתבין כי ההסכם זכה לאישור העובדים עצמם בהצבעה דמוקרטית ופתוחה.

את הדרישה לביצוע שינוי דמוקרטי בארגוני העובדים אין להפנות למדינה. התערבות המדינה ביחסים שבין ארגוני העובדים לחבריהם עלולה לפגוע קשות בעצמאותם ובכוחם. על כן חייבים הארגונים עצמם לעשות את השינוי בתוכם, ויפה שעה אחת קודם.

-

הכותב הוא עורך דין, ממייסדי ארגון כוח לעובדים וחבר הנהגה בו, ומנהל הקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת ת"א