היום שאחרי אגרקסקו
הבנקים ייבחנו כל פנייה של חברה ממשלתית בעיניים אחרות, והספקים יהיו סבלנים פחות בהמתנה לתשלומים

>> בשבוע שעבר נתנה שופטת בית המשפט המחוזי ורדה אלשיך ארכה להקפאת ההליכים של חברת אגרקסקו, על מנת לאפשר מעבר מסודר מהליכי הקפאה להליכי פירוק. החלטה זו היוותה מסמר כמעט אחרון בארון הקבורה של החברה.
פירוק אגרקסקו שונה בתכלית מפירוק חברות אחרות במשק. מדובר בפירוק ראשון של חברה ממשלתית בישראל. לתקדים השלכות רבות, והשופטת אלשיך רמזה לכך כאשר ביקרה את התנהלות המדינה וקבעה שזו התעלמה ככל הנראה מההשפעות ארוכות הטווח שיכולות להיות להתנהלותה.
הדעה הרווחת עד מקרה אגרקסקו היתה שהממשלה לא תיתן לחברה ממשלתית להגיע לחדלות פירעון. ניתן להעריך שהפירוק הצפוי והעובדה שנושי אגרקסקו יקבלו רק חלק קטן מהחוב, יפגעו ביתר החברות הממשלתיות במספר היבטים: גיוס הון של חברות ממשלתיות מהציבור יתקל בחשדנות רבה יותר, ספקים יהיו סבלנים פחות בהמתנה לתשלומים וגם הבנקים יבחנו כל פנייה של חברה ממשלתית בעיניים אחרות.
לחדלות פירעון של אגרקסקו עשויות להיות משמעויות נוספות, כגון פגיעה מיידית באיכות הדירקטורים בחברות הממשלתיות. רשות החברות הממשלתיות עושה מאמץ ניכר להעלות את רמת הדירקטורים, ועיון ברשימת הדירקטורים, אשר הרשות החלה באחרונה לפרסם באתר האינטרנט שלה, מלמד כי מרביתם הינם בעלי כישורים רבים ומגוונים. הדבר בולט בחברות הגדולות, בהן ניתן למצוא ברשימת הדירקטורים אנשי עסקים ידועים ובעלי שם וניסיון.
ניתן להניח שמצבה של אגרקסקו מטריד את הדירקטורים שכיהנו בה, שמוצאים עצמם חשופים לאפשרות של תביעה, אשר גם אם לא תוגש וגם אם יש להם כיסוי ביטוחי מלא בגינה, היא לא נעימה. העובדה שחברה ממשלתית מגיעה לחדלות פירעון עלולה להפחית את נכונותם של מועמדים ראויים להתמנות לתפקיד, שהתגמול המשולם עבורו נמוך בדרך כלל מאשר בחברה ציבורית מקבילה.
מקרה אגרקסקו עשוי להשפיע על אופן הפיקוח של רשות החברות. חוק החברות הממשלתיות קובע שהרשות תייעץ ותסייע לחברות בניהול עסקיהן ותעקוב אחר פעילותן, לרבות מצבן הכספי. הרשות ניסתה במהלך השנים למצוא שביל זהב שבין מילוי חובותיה ובין הימנעות מניהול בפועל של החברה. כאשר ימונה מפרק, שיחקור, ככל הנראה, את הסיבות לקריסה, עשוי ביהמ"ש לבחון את התנהלות הרשות, ולתת את דעתו לאופן בו עליה לפעול במסגרת חובותיה.
ראוי שהגורמים השונים באוצר יבחנו מחדש את עמדתם, לפיה יש לראות את המדינה כבעלת שליטה מסחרית לכל דבר, המסתתרת מאחורי שרשור של ישויות משפטיות (כלשון השופטת), כמו גם את הפגיעה שעלולה להיגרם לתפקוד יתר החברות הממשלתיות. כך או כך, ברור כי עולם החברות הממשלתיות שלאחר קריסת אגרקסקו לא דומה לזה שלפניה.
הכותב הוא שותף בכיר במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין ושות'



