להקריב את יוון כדי להציל את איטליה

ושוב האדמה רועדת. הצרפתים אוכלים צפרדעים, והגרמנים אוכלים נקניקיות. אחרי 2 חבילות סיוע ליוון עושה רושם שהחילוץ רק עשה יותר נזקים, והסרטן התפשט מהר מאוד גם למדינות החזקות.

מה שמעציב בכל הסיפור סביב יוון הוא שקברניטי הכלכלה האירופית עשו, ועדיין עושים, את כל הטעויות האפשריות. הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית נגררו אחרי השווקים ולא הובילו אותם. אין אג'נדה של מניעה (PREVENTING) אלא היגררות מיותרת לחלוטין אחרי מה שאי אפשר לפתור.

בקובץ הנפלא של סון טסו (סין , המאה ה 6 לפנה"ס) - "אמנות המלחמה" נאמר בפירוש - כדי לנצח במערכה כולה יש להקריב את עץ השזיף על מנת לשמור על עץ האפרסק. יוון היא לא הבעיה! היא הפתרון! היא עץ השזיף במקרה הזה, שכן מה עדיף - להציל את יוון וכך להביא לקריסת גוש האירו כולו? בוודאי שלא. יש להקריב את יוון על מנת להציל את איטליה, ספרד וגם את צרפת. אין ברירה.

הנזק בפשיטת הרגל של יוון, מצב שבו היא כבר נמצאת הלכה למעשה, הוא פסיק לעומת המשך הסיוע והעמקת המשבר גם במדינות החזקות, אז מדוע לא להפיל את יוון? אין סיבה אמיתית למעט אגו מנופח של בכירי הבנק האירופי המרכזי שהגו את רעיון גוש האירו.

פרמיית הביטוח כנגד חידלון פירעון של צרפת, פורטוגל ואיטליה נסקו ביום שני לשיא כל הזמנים בעוד מניותיהם של בנקים מובילים בצרפת וגרמניה ממשיכים לקרוס. הנה רשימה קצרה של מספר בנקים מובילים ומכפיל ההון (שווי שוק ביחד להון העצמי) לפיו הם נסחרים.

אפשר לראות באופן ברור מי מהבנקים חשוף יותר למצב הקשה באירופה ומי פחות, אבל זה לא מה שחשוב כי אם בפרוש ניתן לראות כי חלק לא קטן מהבנקים הגדולים בעולם כבר מגלמים הלכה למעשה פשיטת רגל של יוון שצפויה להתרחש עוד במהלך 2011 (יש הטוענים לקרת דצמבר), אז מדוע לא להניח ליוון ליפול? אם הכול ידוע למה להשהות את הבלתי נמנע?

הבנק הפדרלי של ארה"ב עשה ב 2008 את מה שהבנק האירופאי המרכזי לא רוצה לעשות עכשיו: הפדרל ריזרב הקריב את ליהמן בראדרס. הכאוס היה מוחלט, מניות פיננסים קרסו ב80%, אג"ח התמוטטו וטריליונים התאדו, אבל יחי ההבדל הגדול - ליהמן בראדרס הותירו חור של 650 מיליארד דולר בעוד פשיטת רגל של יוון במקרה הכי גרוע תותיר חוב של כ-100 מיליארד יורו (135 מיליארד דולר.

אולם בעוד החוב של ליהמן התאדה, הרי שבמקרה של יוון הצפי הוא לתספורת של 75% הפרוסה על פני מספר שנים, כלומר תהיה מחיקה של 25% מהחוב בתמורה לבנייה פיננסית מחודשת (שתלווה במימוש נכסים וקיצוצים מאסיביים) ופריסת החוב קדימה בתמורה לריבית גבוהה יותר.

בפועל, פשיטת רגל תעלה לכולנו הרבה פחות מסרטן ממאיר באירופה כולה. חוסר הוודאות, התנודתיות, הורדות הדירוג והספקולציות הם כולם גרועים הרבה יותר מהדבר עצמו. סיוע נוסף יעלה את יחס החוב לתוצר ביוון ל-160%. תוך מספר חודשים והספקולציות יחגגו אודות המדינה הבאה שתקרוס ואבוי לכולנו אם תהיה זו איטליה.

לעומת זאת, פשיטת רגל של יוון כאן ועכשיו ותספורת של 75% תוריד את יחס החוב של יוון בתוך 24 חודשים ל-90%, בתוך 5-7 שנים ל-60% ואלו כבר מספרים נורמליים שניתן לחיות איתם.

כל העולם ואשתו כבר ערוכים לפשיטת הרגל. השווקים כבר מגלמים את החדשה, ורק הממשלה היוונית בעידוד הבנק האירופי המרכזי עדיין חיים באשליה. עשו לכולנו טובה ותנו ליוון ליפול ואז נוכל לחזור ולרכוש מניות של בנקים על בסיס הפוך ממה שאנו רגילים - מכור בשמועה וקנה בעובדה.

הכותב הוא מנהל ההשקעות הראשי בחברת ההשקעות שקדי שוקי הון. הכותב עשוי להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך.