לבטל את ההסכם

ביניש רמזה: כתב האישום נגד דני דנקנר מספיקה לביטול הסכם הקרקעות

>> נמאס לה, לנשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, מהדחיות ומהודעות העדכון ואתמול היא הורתה למדינה לנמק מדוע שר האוצר אינו מקבל כבר החלטה לאשר או לבטל את ההסכם לשינוי ייעוד הקרקע של חברת תעשיות מלח בעתלית מחקלאות למגורים. הרמיזות של הנשיאה ביניש מעידות שלדעתה לשר האוצר יש מספיק ראיות לקבל החלטה. צריך להיות תמים כדי לא להבין מה צריכה להיות ההחלטה הזו.

מינהל מקרקעי ישראל אישר אי שם בסוף שנות ה-90 לשנות ייעוד של מאות דונמים של חברת תעשיות מלח של משפחת דנקנר מחקלאות למגורים. השינוי שנעשה בהסכם עם חברת תעשיות מלח היה שווה מאות מיליוני שקלים. תחקיר TheMarker חשף כי ההסכם שימש בסיס להלוואה שניתנה לבני הדודים נוחי ודני דנקנר ואיפשרה להם לרכוש נתח משמעותי מבנק הפועלים. לימים מכרו נוחי ודנקנר את אחזקותיהם בבנק. כיום נמצאת חברת תעשיות מלח, המחזיקה במניות בנק הפועלים, באחזקת בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון.

הקרקעות של תעשיות מלח זרועות בזרעי פורענות. מבקר המדינה מתח ב-2000 ביקורת חריפה על ההסכם בין המינהל לחברה. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין התערב ב-2003 על רקע דו"ח המבקר וכפה שינויים בהסכם. מאוחר יותר הובא ההסכם לאישורו של אהוד אולמרט, שהיה שר התמ"ת ויו"ר מועצת המינהל. אולמרט אישר אותו ובו ביום חזר בו מהאישור בגלל ניגוד עניינים.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בחן את ההסכם בחינה מחודשת ב-2005 והחליט כי האישור הסופי יהיה של שר האוצר. בינתיים מתגלגלת כבר שנים עתירה לבג"ץ של התנועה לאיכות השלטון, החברה להגנת הטבע וגופים נוספים המעלים תהיות בדבר תקינות ההסכם, ההגיון שבהערבת שטחים כה נרחבים של קרקע לבנייה לחברה אחת, ועוד השגות שכלל לא נדונו לגופן עד היום.

הסתעפות של פרשת הולילנד חשפה חשדות שכבר התגבשו להחלטה על כתבי אישום סביב אישור הסכם תעשיות מלח. הפרקליטות סבורה כי ב-2003-2004 שילמה חברת תעשיות מלח, שהיתה אז חברה ציבורית בשליטת דני דנקנר, 1.3 מיליון שקל למתווכים מאיר רבין ולשותפו העסקי שנהפך לימים לעד המדינה. לפי החשד, חלק מהסכום הועבר לכאורה כשוחד למנהל מינהל מקרקעי ישראל דאז יעקב אפרתי, גיסו של רבין, כדי שיסייע בקידום שינוי ייעוד קרקעות המלח.

לדנקנר ולאפרתי כבר נערך שימוע בפרשה וכך גם לחברת תעשיות מלח שכיום נמצאת בשליטת אריסון (ולכן הסיכוי שהחברה תועמד לדין קטן). החלטת שר האוצר לגבי תוקף הסכם שינוי הייעוד אינה צריכה להמתין עוד. בפרקליטות יודעים שאין צורך בראיות ברמת הוכחה של משפט פלילי כדי לקבל החלטה מינהלית באופיה. הפרקליט שקיבל החלטה להגיש כתב אישום נגד דנקנר ואפרתי אמר בכך כי לדעת המדינה יש סיכוי סביר להרשעת השניים במשפט פלילי. לכן, גם אם נשיאת העליון לא אמרה זאת במפורש, דבריה מתווים את הדרך לשר האוצר לביטול הסכם שינוי הייעוד בין המינהל לתעשיות מלח. כל החלטה אחרת לגבי הסכם שכל כך הרבה צללים ריחפו ומרחפים עליו תותקף בעתירות חדשות לבג"ץ, ובצדק רב.