ההשקעה בחינוך חינם תשתלם למדינה
על ישראל לנצל את משאב ההון האנושי הטמון בנשים
>> הקיץ נפל דבר בישראל. מאות אלפי אנשים אמרו די, לא עוד. משפחות המשתייכות למעמד הביניים דורשות מהממשלה לאפשר להן לצאת לעבוד ולהתפרנס בכבוד.
אין זה מפתיע כי בראש המחאה עומדות נשים, מי שנושאות על גבן את נטל הקיום היומיומי ומשלמות מחיר כבד על רצונן לשלב חיי משפחה ועבודה. הצבת חינוך חינם לגיל הרך במרכז הדרישות של המחאה הנוכחית גם היא אינה מקרית, והיא מגלמת את אחת הדרישות הצודקות והראויות ביותר לעשיית צדק חברתי. לשאלת החינוך לגיל הרך משמעות רחבה הנוגעת בכל תחומי החיים והיא משליכה גם על מצב המשק, כלומר - על הצמיחה, התעסוקה, הדמוגרפיה וחשוב מכל, על עתידם של הדורות הבאים.
כיום, הסבסוד במעונות היום הציבוריים ניתן רק למשפחות בעלות רמת הכנסה נמוכה, בעוד משפחות ממעמד הביניים נאלצות לשלם 1,500-2,000 שקל בחודש עבור השהות של כל אחד מילדיהן במעון ציבורי. זאת אם התמזל מזלן והן הצליחו למצוא מקום באחד ממעט מדי המעונות הקיימים. במסגרות הפרטיות, מיותר לציין, העלות גבוהה יותר - 2,500-3,500 שקל בחודש עבור כל ילד.
לפיכך, משפחה ממוצעת עם שני ילדים קטנים ומשכנתא גדולה, עשויה להוציא כ-5,500 שקל בחודש רק עבור מסגרות הטיפול בילדיה. עלות זו מונעת, פעמים רבות, את יציאת אחד מבני הזוג, בדרך כלל האשה, לעבודה או לעבודה במשרה מלאה.
חינוך חינם לגיל הרך צפוי להקל משמעותית על משפחות רבות ממעמד הביניים ולעודד את השתלבותן בשוק העבודה של אמהות שכושר השתכרותן נמוך ושנאלצות משיקולים כלכליים לוותר על יציאה לעבודה כדי לטפל בילדיהן. החלת חינוך לגיל הרך חייבת להיות מלווה בבנייה מסיבית של מעונות חדשים ובהרחבת היצע המעונות הציבוריים, כך שהוא יענה על הביקוש הגבוה למעונות שנותר ללא מענה הולם.
לאחר שההיצע יענה על הביקוש הקיים, צפויים כ-200 אלף פעוטות שאמהותיהם עובדות לשהות במעונות היום הציבוריים. עלות המימון של חינוך חינם לגיל הרך נמוכה משמעותית מהסכומים שאותם מפריחים לאוויר גופים שונים, ובראשם משרד האוצר, והיא מסתכמת בתוספת של כ-2.5 מיליארד שקל לתקציב סבסוד המעונות הקיים.
לאור כל אלה, ובהתחשב בכל המחקרים שנערכו על ידי OECD, שהראו כי תעסוקת נשים מלאה היא קטר הצמיחה המשמעותי במשק, רק מתבקש כי ועדת טרכטנברג תציב בראש מסקנותיה המלצה בדבר החלת חינוך חינם לילדים בגיל הרך, החל מיום סיום חופשת הלידה (ולא רק מגיל שלוש כפי שיש המציעים); וכן תקבע אחת ולתמיד שהמדינה היא האחראית לספק שירות בסיסי של מעונות יום ציבוריים, ללא עלות, לאמהות העובדות והלומדות בישראל.
המלצות ברוח זו ומימושן לא זו בלבד שיסייעו למשפחות מהמעמד הביניים להתקיים בכבוד ולממש את זכותן להורות, אלא אף יחזקו את הלכידות החברתית והחוסן החברתי בישראל, יבטיחו הזדמנות שווה לכלל ילדינו ויאפשרו למדינה לנצל באופן מלא את משאב ההון האנושי הטמון בנשים והחשוב כל כך לצמיחה כלכלית של המשק כולו.
הכותבת היא יו"ר נעמת