אם יוון תיפול, אירופה תנשום לרווחה

אתמול נפלו מניות הבנקים באירופה בחדות והשלימו נפילה של 46% מאז 17 בפברואר, לפי מדד מניות הבנקים האירופיים של בלומברג.

הנפילות נרשמו בעקבות חששות המשקיעים מהחשיפה של הבנקים באירופה לחובות ממשלתיים, שכן אין להם מספיק הון למקרה שיוון או מדינה אחרת החברה באיחוד ייקלעו לחדלות פירעון, וכן משום שהרגולציה המוגברת הצפויה, כמו תקנות באזל 3, עלולה לפגוע ברווחיותם. המכפיל המאזני (היחס בין שווי השוק לשווי המאזני) נפל ביחד עם מחיר המניות לרמת השפל שנרשמה במארס 2009.

לשם השוואה, הנפילה מהשיא שרשם מדד מניות הבנקים האירופיים ב-2007 ועד השפל בתחילת 2009 היתה 83%, כך שאם רוצים להשוות בין שני "ההישגים", המדד צריך לרדת עוד 74% - ואף אחד לא מבטיח שהסיבוב הנוכחי של משבר הבנקים לא יהיה גרוע מקודמו. במשבר הקודם היה לממשלות די כסף בקופת האוצר כדי לחלץ את הבנקים. הפעם החילוץ בעייתי יותר: הגירעונות הממשלתיים חמורים בהרבה ומכונות הדפסת הכסף בבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה כבר מגיעות להתחממות יתר.

כאמור, הנפילות החדות בשווקים נבעו מהחשש הגובר לחדלות פירעון של יוון. כפי שדווח רבות בסוף השבוע, ממשלת גרמניה כבר נערכת לאפשרות הזאת על ידי חיזוק מנגנונים לחילוץ הבנקים. למרות הודעת ראשי שבע המדינות המתועשות (G7) כי יתמכו בבנקים בכל מחיר, זינק מחיר הביטוח נגד חדלות פירעון של הבנקים והממשלות לשיא.

השווקים בעולם משוועים לפתרון למשבר, אפילו יהיה זה באמצעות הכרזת חדלות פירעון של יוון. אירוע כזה, חוששים מנהיגי אירופה, עלול אמנם להיות קטסטרופלי למערכת הפיננסית אפילו יותר מפשיטת הרגל של ליהמן ברדרס, אבל הוא כבר מתומחר באג"ח של יוון, ובאופן חלקי גם במניות ובאג"ח של הבנקים עצמם. לפי בלומברג, BNP פאריבה, סוסייטה ז'נרל וקרדי אגריקול כבר נסחרים ברמות המתמחרות 100% סיכוי לחדלות פירעון על אג"ח היווניות, האיריות והפורטוגליות שבבעלותם. במקרה של סוסייטה, המחיר מייצג אפילו מחיקה מוחלטת של אג"ח האיטלקיות והספרדיות.

העולם התרגל למגזר פיננסי ענקי שמהווה מנוע עיקרי לצמיחת כלכלות. ההרגל הזה העניק לבנקים רישיון להסתכן ולסכן את כספם של לקוחותיהם ללא הפרעה. ייתכן שכעת, שלוש שנים לאחר קריסת ליהמן ברדרס, הגיע הזמן להתרגל למגזר בנקאי מצומצם בהרבה בכוחו ובהיקפו.