המפגינים שיכנעו את השופטים - עתה נותרה רק הכנסת
היציאה מהמרחב הציבורי תיאלץ את המפגינים להצטייד במומחים ובפרקליטים
>> זה לקח קצת יותר משבעה שבועות, שתי עצרות ענק שבהן השתתפו יחד כ-750 אלף איש, 1,200 אוהלים בתל אביב שמתוכם נותרו על מכונם פחות מ-390 ושבעה כתבי אישום - עד שקולות המחאה החברתית הגיעו גם לבתי המשפט. מי שהטיח בשופטים כי הם מסוגרים במגדלי השן הופתע השבוע לקרוא החלטות בעלות אופי חברתי ברור, בניסוחים שלא היו קיימים לפני שהמחאה צברה תאוצה.
השבוע הסתיימה פגרת הקיץ השנתית של מערכת המשפט, השופטים שבו לעבודתם הסדירה, ונדמה שהם קשובים יותר לרוח החברתית המרחפת. על המשב הראשון בישרה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, שבנאום שנשאה בפני כל שופטי ישראל לפני כשבועיים ציינה כי "גם אם לא ננקוט כל עמדה ביחס למחאה החברתית בהתאם לזהירות המתחייבת מתפקידנו השיפוטי, ובמיוחד כשאין לדעת לאן היא תתגלגל ולמה היא מובילה, דבר אחד ברור: סדר היום של החברה בישראל הוא בתהליכים של שינוי. נושאי רווחה, חינוך, שאלת השוויון בחלוקת המשאבים, התפישה של צדק חלוקתי וסדרי העדיפויות במדינה יגיעו לדיון גם בערכאות השיפוטיות".
הנשיאה ביניש אמנם הותירה את עיקר האחריות לטיפול בנושאים שהמחאה הציפה בידי הממשלה והכנסת, אך היא חזתה כי "הנושאים הנגזרים מסדר היום החדש יעסיקו אותנו לא מעט, אם לא ברמת המדיניות הכללית, בתפישת המאקרו, הרי בתפישת המיקרו".
ואכן, יומיים לאחר ששבו השופטים מהפגרה כתב השופט חאלד כבוב מבית המשפט הכלכלי החלטה שלה הוסיף כמה שורות ובהן חזון חברתי מצומצם בנוגע לבעלי מניות מיעוט בחברות. ברוח המאבק בתופעת הריכוזיות הבהיר השופט: "במשק הכלכלי בישראל כיום, הסובל מריכוזיות לא מעטה... אין להציב חסמים ומכשולים טכניים וביורוקרטים בפני בעלי מניות מיעוט למיצוי זכויותיהם המוקנות להם בדין, ויש להבטיח שזכויות אלה תיזכנה לעידוד ותמיכה כדי להגביר את היעילות והאפקטיביות של הפיקוח ותקינות הממשל התאגידי".
במלים פשוטות, כבוב אומר שבנסיבות מסוימות הוא מוכן להגן על המשקיע הקטן, גם אם עניין טכני שבחוק עלול למנוע ממנו הגנה זו. הוא נכון לנסח החלטה שיפוטית אמיצה וחדשנית שתאפשר למשקיע קטן לתבוע תאגידי ענק שרמסו את זכויותיו. כמה שעות לאחר שכבוב פירסם את החלטתו, שלשום ב-23:00, נחתה על שולחנה של השופטת התורנית בבית משפט השלום בתל אביב, מלכה ספינזי, בקשה דחופה למנוע את פינוי המאהלים בתל אביב. השופטת היתה מודעת לקושי הטכני שבפניו ניצבה: קיים ספק אם היתה מוסמכת לתת את צו המניעה שהתבקשה להוציא.
השופטת התלבטה וכתבה: "נוכח השעה המאוחרת והמצב העובדתי בשטח כפי שעולה מהבקשה ומהתקשורת, ראיתי לנכון לדון בבקשה". היא עיכבה את פינוי האוהלים "כדי שהצדדים יוכלו לשטוח את טענותיהם בפני בית המשפט". השופט שדן בכך אתמול אמנם ביטל את הצו מטעם של חוסר סמכות, אך הזמן היקר שקיבלו המפגינים יכול היה לשמש את עורכי דינם לכתיבת בקשה מנומקת וערוכה היטב שתוגש לבית המשפט.
פינוי האוהלים מרחובות הערים מסמל את השינוי שתעבור המחאה החברתית: מהמרחב הציבורי, שבו כל אחד יכול לצעוק כאוות נפשו, משתנים כעת הכללים. בבתי המשפט, בכנסת, בוועדות הסגורות, בישיבות הממשלה מי שצווח למגאפון סיסמאות קליטות לא בהכרח יזכה. בתוך האולמות של המוסדות המדינתיים יצטרכו המפגינים להצטייד במיטב המומחים, הפרקליטים והמוחות שמסייעים להם.
המפגינים יכולים בינתיים ללמוד מניסיונם המר של המתמחים ברפואה עם מערכת המשפט. אם הם יפעלו באופן לא חוקי, מתריס וקיצוני כפי שנהגו המתמחים, יקשה עליהם להמשיך ולשכנע את השופטים בצידקתם. בינתיים, הם שיכנעו את מרבית השופטים. כעת נותר להם לדבר אל לבם של השרים וחברי הכנסת.