קרוגמן: הופתעתי לטובה מתוכנית אובמה

ניו יורק טיימס

דבר ראשון: הופתעתי לטובה מתוכנית עידוד העבודה של אובמה, שהיא אמיצה וטובה יותר ממה שציפיתי. היא איננה מספיק נועזת לטעמי, אבל אם היא תתקבל, היא תשפר משמעותית את התעסוקה.

אולם אין סיכויים רבים לאישורה, בגלל התנגדות הרפובליקאים. ואין הרבה סיכויים שיקרה משהו שיסייע ל-14 מיליון אמריקאים מובטלים. וזוהי טרגדיה מקוממת.

תוכניתו של אובמה כוללת הוצאות של 200 מיליארד דולר על תשתיות, כמו שיפוץ בתי ספר, רשתות תחבורה ומניעת פיטורי מורים. בנוסף, 240 מיליארד דולר בקיצוצי מסים. זה נשמע הרבה, אבל זה לא באמת הרבה. ההשפעות המתמשכות של משבר הנדל"ן וחובות משקי הבית משנות הבועה יוצרים חור של טריליון דולר בשנה בכלכלה האמריקאית. התוכנית הזו - שתוצאותיה לא ייראו במלואם בשנה הראשונה- ממלאת רק חלק מהחור. במיוחד, לא ברור עד כמה קיצוצי המסים יסייעו להגברת הצריכה הפרטית.

בכל זאת, התוכנית עדיפה על כלום. ותמריצי ההעסקה שבה עשויים להניב השפעה מבורכת על התעסוקה.

לצערי, הסיכויים שהתוכנית תעבור קלושים. ההתנגדות לאובמה הלכה והחמירה עם הזמן, בעוד שמצבם של המובטלים החמיר. בתחילת 2009, ממשל אובמה הטרי ניסה להתמודד עם המשבר שירש מבוש, וספג שני סוגים עיקריים של ביקורת מימין. ראשית, הימין טען שעלינו להסתמך אך ורק על מדיניות מוניטרית ולא על מדיניות פיסקלית – כלומר שתפקיד המלחמה באבטלה מוטל על הבנק הפדרלי ולא על הממשל. שנית, הם טענו כי פעולות תקציביות צריכות להתבצע באמצעות הורדות מסים ולא הגדלת תקציבים.

הרפובליקאים עכשיו גם מתנגדים לקיצוצי מסים - לפחות אלה שמסייעים לאנשים עובדים ולא לעשירים ותאגידים.

והם מתנגדים גם למדיניות המוניטרית. ביום רביעי בלילה הכריז המועמד הרפובליקאי מיט רומני כי ידרוש את החלפתו של בן ברננקי, יו"ר הבנק הפדרלי, בגלל שברננקי, בעצם, ניסה לעשות משהו לסייע לשיפור התעסוקה. וזוהי גישה מתונה ביחס למפלגה הרפובליקאית, מאחר שריק פרי, המתחרה הבולט על תפקיד המועמד לנשיאות, טען שיש להעניק לברננקי "יחס מכוער".

בנקודה זו, לפיכך, הרפובליקאים המובילים מתנגדים לכל דבר שיסייע למובטלים. כן, רומני פרסם תוכנית תעסוקה נוצצת משלו, אולם אין בה מאום, ובוודאי שלא תצליח למלא את הבטחתו המגלומנית ליצור לא פחות מ-11 מיליון משרות בארבע שנים.

החדשות הטובות הן שבגלל שהלך בגדול יותר מהצפוי, אובמה עשוי להכשיר את הקרקע לדיון פוליטי על יצירת מקומות עבודה. בסופושל דבר, שום דבר לא יקרה עד שהעם האמריקאי ידרוש פעולה.