תחבורה כמכשיר לדיור בר השגה

לאחרונה נשמעת ביקורת נוקבת על פרויקטים שונים, הקשורים בתחום התחבורה הציבורית. הביקורת כדרכה, תופסת מקום של כבוד באמצעי המדיה השונים, ולעומתה החדשות הטובות והחיוביות נדחקות לקרן זווית. לא זו בלבד אלא, שבמקום להירתם למהפכת התחבורה, המתרחשת לנגד עינינו, חלקנו תוקעים מקלות בגלגליה, תרתי משמע.

מהפכת התחבורה הינה בעלת השפעה חיובית ומכרעת על נושאים כמו: תעסוקה, נגישות הפריפריה לשירותי חינוך, רווחה ובריאות, קצב שיעור הצמיחה, ומחירי הדיור. רכבות לדימונה, לשדרות ולנהריה; מנהרות הכרמל וכביש עוקף קריות בחיפה; פרויקט האופניים בת"א, הנתיב המהיר מנתב"ג; רפורמת התחבורה הציבורית בגוש דן; והרכבת הקלה בירושלים - הן רק דוגמאות מעטות לפיתוח מערך התחבורה הארצי, שהתייחסות אליו בראיית מאקרו מוכיחה כי השלם גדול מסכום חלקיו.

הרי רק בשל כשל כמו זה של אוטובוסים הנתקעים בפקקי התנועה, נוצר מעגל קסמים שבו נוטשים הנוסעים את התחבורה הציבורית, ובעיית הפקקים רק הולכת ומעצימה. פועל יוצא מכך הוא שנדרשת מדיניות מכוונת אשר תעניק עדיפות למגוון אמצעי התחבורה הציבורית ותיצור ביניהם סינרגיה. תיאום כזה עשוי להביא לחיסכון משמעותי בעלויות האדירות הנובעות מגודש התנועה למשק, אשר בגוש דן בלבד נאמדות בכ- 10 מיליארד שקל בשנה.

מחאת יוקר וחוסר הדיור, הרוחשת וגועשת עתה ובצדק רב ברחובותינו, תושפע לחלוטין מכך שתחבורה יעילה תפעל בין המרכז לפריפריה. תרחיש כזה יאפשר למגזרים שלמים באוכלוסייה להתנייד ביעילות ובקלות מהפריפריה למרכז ולהפך. כך יורחבו אפשרויות המגורים אל מחוץ למטרופולינים הגדולים וכך גם תתרחבנה הזדמנויות התעסוקה.

אף אחד לא יסרב לגור בחדרה וצפונה או בגדרה ודרומה אם זמן הנסיעה הכולל למקום העבודה בתל אביב יצטמצם משמעותית. מעבר לכך שעבור התושבים תהיה זו הקלה משמעותית במגוון היבטים, הרי גם למפעלים תתאפשר בחירה להתמקם באזורים דלילי אוכלוסין ועתירי קרקע. כך יוכלו המפעלים לחסוך בעלויות וגם לקבל מענקים מהמדינה, וכל זאת בתנאי שיובטח להם כוח עבודה מקצועי זמין.

החיסכון למשק הלאומי כתוצאה מהקטנת כמות המכוניות הנעות על הכבישים ורמת הבטיחות בדרכים יעלו, שכן כמות תאונות הדרכים תפחת ומניין הפצועים וההרוגים יצטמצם באופן דרסטי. פועל יוצא מהאמור הוא החזר נקי של זמן כתוצאה מאובדן שעות העבודה המבוזבזות בהמתנה בפקקים וחסכון של אנרגיה מיותרת כתוצאה מהדלק ה'מבוזבז' על עיכובי תנועה ובנושא הפחתת עלויות דרסטית בהיבט של הקטנת זיהום אוויר, רעש וזיהום סביבה.

יש לשאוף, אם כך, שבדומה לרוב מדינות המערב, נסיעה במכונית פרטית למקום העבודה תתייתר. בעקבות פיתוח רשת תחבורה ציבורית יעילה ומהירה, יוותר העובד על השימוש היקר ברכבו הפרטי, שעלויות הדלק וההוצאות הכרוכות באחזקתו ההולכות ומאמירות נהפכו לנטל כבד על תקציב משק הבית שלו.

רפורמת התחבורה הציבורית בתל אביב וסינכרונה עם אמצעי תחבורה כמו רכבות ואופניים, עשויה לגרום לחצי מיליון הנהגים הנכנסים מדי יום לתל אביב לשקול נטישה של כלי הרכב הפרטי לטובת שימוש בתחבורה הציבורית. אין זה סוד שבערים הגדולות כמו לונדון, פריז, ניו-יורק ומוסקבה, מרבית אנשי העסקים נוסעים לעבודה בתחבורה ציבורית.

מנגד, כל מי שעבורו הנסיעה במכונית הפרטית אינה מהווה מעמסה כלכלית, ימשיך לנהוג בכבישים, אך ישלם על כך מחיר כלכלי מלא אם בדרך של תשלום על שימוש בכבישי אגרה ובמסלולים המהירים ואם באמצעות מיסים שיושקעו ישירות בתחבורה הציבורית. הכנסות אלו ינותבו גם לפרוייקטים חברתיים-לאומיים.

בוועידה השנתית החמישית של המועצה האירופית לבטיחות בתחבורה (ETSC - European Transport Safety Council) שהתקיימה בחודש יוני האחרון, פורסם דו"ח לפיו בעשור שבין 2001-2010 שמונה מדינות באירופה הקטינו בשיעור של למעלה מ-50% את מספר ההרוגים בכבישיהן בתאונות דרכים. מדובר בירידה בהיקף כולל של למעלה מ- 100,000 מקרי מוות מאז 2001, שתרומתה למשק נאמדת ב- 176 מיליארד יורו. עוד צוין בוועידה שאם היעד של האיחוד האירופי לשנת 2020 יושג במלואו, צפויה תרומה נוספת של כ- 182 מיליארד יורו למשק האירופי.

אין ספק שגלגלי השיניים של התחבורה מחוברים היטב לגלגלי הכלכלה ומניעים אותם. אם נשכיל לקדם תהליכי תכנון ארוכי טווח, ברמת המיקרו וברמת המאקרו, נהיה עדים למהפכת תחבורה בטווח קצר יחסית וכן להנות מפירות השפעתה על תהליכי פיתוח חברתי, כלכלי וסביבתי, בדומה למדינות רבות בעולם הנאור.

הכותב הוא שותף מנהל ב"שיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון", לשעבר נשיא לשכת רואי החשבון בישראל