וילה בג’ונגל - זה אפשרי

כך תיהפך מבעל דירה קטנה שנמצאת בקומת הכניסה של בניין ברחוב אנילביץ’ 13 בנתניה, לבעל נחלה משלך. קח לך כמה בלוקים ובנה מהם חומה בגובה של 1.4 מטרים סביב חצר הבית המשותפת, הימנע מלבקש הסכמה משכניך, השאר גישה לחצר הבית לך בלבד, מנע גישה משאר הדיירים, הנח מיטת שיזוף באמצע הגינה, הכן לעצמך קוקטייל טוב, שים את משקפי השמש וחייך לעצמך בסיפוק - עשית זאת. החצר המשותפת של הבניין סופחה זה עתה אל דירתך. אתה יכול להשתמש בה כאילו היא הגינה הפרטית שלך.

זה ייתכן, זה אפשרי - זה בית משותף שבו שמונה דירות. כל הארץ מלאה בניינים בניינים מהסוג הזה. דיירי קומות הקרקע חומדים את הגינות, ואילו דיירי הקומות העליונות חומדים את הגגות. גישה מהדירה העליונה לגג ויש לך דופלקס או פנטהאוז, או איך שלא קוראים לזה.

גישה מדירת הקרקע אל החצר, ויש לך קוטג’ או דירת גן, או איך שלא קוראים לזה. הגינה והגג הם רכוש משותף של כל בעלי הדירות בבניין. כדי להצמיד לדירה שלך את הגינה או את הגג, אתה צריך לקבל מהם רשות, אבל אף אחד לא ייתן לך רשות בלי שתיתן לו משהו בחזרה. אף אחד לא ירצה לקבל ממך את מה שאתה מוכן לתת. פה לא מחלקים לאף אחד מתנות.

לך תנסה לגייס חתימות משכנייך להצמדה כזו. יטרקו לך את הדלת, יגידו לך לבוא מחר, מחר הם יגידו לך שהם צריכים לחשוב על זה ותחזור אליהם מחרתיים, מחרתיים הם יהיו בחו"ל, ואחרי מחרתיים היורשים שלהם יסתכסכו ביניהם ושוב יטרקו לך את הדלת. אתה עלול להגיע לגיל מאה וח"י שנים, כשאתה תקוע בדירת השיכון הקטנה שלך, עם חלומות על גינה ופנטהאוז שלעולם לא יתממשו. עם שכנים שאי אפשר להסכים עמם על כלום. עם יורשים שעדיין לא החליטו מה כדאי להם. אז אין טעם ללכת ולבקש רשות ממישהו לעשות משהו, מתישהו ואיפהשהו. קודם קח לעצמך את מה שאתה צריך - אחר כך תסתכל אחורה. או שאתה מצליח, או שאתה לא מצליח.

אם השכנים בבניין יחליטו לתבוע אותך אצל המפקחת על רישום המקרקעין ‏(תיק מספר: 170/11, נתניה‏), תנסה לומר לה שהחצר היתה כל כך מוזנחת במשך שנים, ומה בסך הכל רצית - לטפח אותה קצת כדי שהשכנים שלך יוכלו ליהנות ממנה, וכדי שכל מיני ארחי פרחי מהרחוב לא ייכנסו אליכם לחצר ולחיים.

אז אתה בסך הכול הקפת את החצר בגדר. ומה אתה מקבל מהשכנים בתמורה? תביעה, הוראה לפרק את הגדר בתוך 60 יום, השבת המצב לקדמותו, 2,500 שקל שכר טרחת עורך דין ו-616 שקל עבור האגרה בתיק. אתה עושה להם טובה קטנה, והם עוד מעיזים להתלונן עליך. חצופים!

אנשים אוהבים לתפוס לעצמם טריטוריות, לחלוש על שטחים. תנסה להחנות את רכבך ליד השלט שאומר: "שמור לדיירי הבניין בלבד". תכף יוצא אליך משומקום ברנש עם מכנסי חאקי קצרים וגופייה ומתחיל לנפנף אליך בידיו. "אדוני, לא להחנות ליד השער. אפילו לא לדקה", הוא אומר בזעף. לפעמים עדיף לך להישאר בעל דירה קטנה בקומת הכניסה של בניין ברחוב אנילביץ’ 13 בנתניה, מאשר לחלום על גינה עם מיטת שיזוף ולהתעסק עם כל העולם.

הכותב הוא משפטן

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם