ישראל חוזרת לבנקאות חברתית

ההתארגנות לקראת פתיחתו של הבנק החברתי אופק היא אחת מסימניו של עידן משתנה, של שחר המפציע ומאיר עולם פיננסי חדש בישראל.

חדש אולי לא בדיוק, שכן היו בישראל בעבר אגודות הדדיות להלוואה ולחיסכון, אשר פעלו על בסיס עקרונות דומים. הראשונה הוקמה ב–1906 כאגודת אשראי במטרה לסייע למושבות העלייה הראשונה שנקלעו למצוקה פיננסית. עם השנים קמו אגודות נוספות, כאשר לאחר מלחמת העולם הראשונה התרחבו והעמידו אשראי לא רק לחקלאים, כי אם לבעלי מלאכה ואחרים. בשנות ה–70 הגיעה סופה של תקופת האגודות ההדדיות לאשראי עם השתלטותם של הבנקים וחיסולן של האגודות.

הקמתן של האגודות ההדדיות לאשראי היתה לאור תובנה בריאה של חקלאים שהבינו כי “אם אין אני לי, מי לי”. כך האמינו וכך עשו. הקימו אגודות שבהן הם היו החברים, המפעילים והנהנים מהשירותים הפיננסיים שסיפקה האגודה. תהליכי הריכוזיות ובליעת הגופים הקטנים יצרו אמנם בנקים גדולים ואיתנים, אך עם זאת, פתחו פתח לצבירת הון בידי המעטים שרכשו את הבנקים שלטו ושולטים בהם. האדם הקטן, התחרותיות והאחריות הציבורית, נותרו בשולי הדרך.

עתה, כ–40 שנה לאחר היעלמותן מהנוף הישראלי של אגודות האשראי ההדדיות, נעה המטוטלת חזרה והבנק החברתי האמור לקום מציין את חזרתן לזירה הפיננסית תוך מתן שירותים לחברים/הבעלים, בעלויות תפעול ועמלות תחרותיים למערכת הבנקאות הקיימת. יש לברך על מהלך זה ולקוות כי יוקמו אגודות הדדיות נוספות, לא רק בתחום השירותים הפיננסיים, כי אם בכל תחום שבו נזקק הציבור לשירותים או למוצרים וניתן להפעילו על בסיס של חברות הדדית.

ואולם לא רק אגודות הדדיות נראות באופק. לאחרונה החלו להתפתח בארץ מיזמים המבוססים על מימון המונים ‏(Crowdfunding‏). שיטה זו, המופעלת בהצלחה במדינות שונות, מאפשרת לגייס מימון מהציבור לפיתוח מיזם מוגדר, כאשר המצטרף מקבל זכות לרכישת המוצר או השירות שייוצר על ידי המיזם, במחיר שנקבע מראש ונמוך ממחירו העתידי בשוק. לחלופין, משמשת שיטה זו לגיוס כספים, לרבות לצרכים פרטיים, בעלויות זולות מאלה של מערכת הבנקאות. לדוגמה, במקום ליטול הלוואה מבנק פונה מבקש המימון לציבור, מסדיר באמצעות הגורם המפעיל את השיטה את נושאי הבטוחות וההחזר, ומקבל את המימון הנדרש לו. שני הצדדים - הלווה והמלווה, יוצאים נשכרים; האחד - מעלויות זולות לעומת שוק ההלוואות הבנקאי, השני - מתשואה גבוהה יותר מפיקדון או השקעה דומה באמצעות מערכת הבנקאות.

אם בעשורים האחרונים היינו עדים להתפתחותם של כלים לקידומו של שוק ההון, המגמה העולה משתי הדוגמאות היא יזמות לפיתוח שוק הון חברתי ומתן מענה לצרכי מימון שלא באמצעות המערכת הבנקאות הרגילה.

יש לקוות שהאור החדש המפציע באופק ובא מהמגזר האזרחי כמיזמים חברתיים, הוא תחילתו של תהליך מאזן בין שלושה המגזרים, שבירת הסדרים שנתקבעו בישראל בעשורים האחרונים והיו אחד הגורמים להיווצרותם של פערים חברתיים־כלכליים המאיימים על ישראל.

הכותב הוא יו”ר המכון לאחריות אזרחית במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, לשעבר מנכ”ל בית הנשיא והמל”ג, ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר