לשרוף כסף
אף אחד לא אהב את דודה סילביה. היא הייתה גסה ומרירה כמו גרושה בת 40 כבר מילדותה, ונהגה לשתות את המרק תוך עשיית קולות מצמוץ ושאיבה שלא היו מביישים משאבת דלק בינונית. משהייתה מסיימת לכלות את זעמה בקרפעלך, פנתה לעלוב במארחת. עם זאת, מעולם לא נפקדה מארוחות ליל שישי.
כסף כמו זבל, אתם יודעים. בזכותה למדתי את הלקח החשוב ביותר בחיי. אין צורך להיות יפה, חכמה או חביבה לבריות. להיות צנועה וטובה לא עזר לאיש מעולם. אבל כסף? כסף עוזר.
הבעיה עם כסף היא שהוא נדבק לכסף אחר. אבל גם לזה יש פתרון. חבילה מזויפת של שטרות 100 דולרים, המיועדת למטרה אחת ויחידה: חומר בעירה. עשירי הקרת יתפעלו מכושרי הפיננסי המופלג כשיראו אותי מדליקה עם הבייבי הזה את הווינסטון לייט ומפטירה באדישות "מה? הדולר בירידה", שעד שהם ישימו לב שהג'ימי-צ'ו שלי מזויפות יותר מצביקה הדר מחצית מהונם כבר תהיה רשומה על שמי.