לומדים יפנית

בכל פעם שהבוס האמריקני שלי היה מאיים עלי בפיטורין (ובצדק) הייתי מזדעקת בצדקנות עמוקה יותר משל עמנואל רוזן "סליחה, אבל לי יש מוסר עבודה! אני הייתי בצבא הישראלי! וזה לא היה קל, תמיד היינו צריכות כל הבנות להתקלח ביחד, אפילו וילונות לא היו בין התאים, והיינו צריכות לסבן אחת את השניה".

מבטו היה מזדגג, משקפיו נמלאו אדים, נשימתו הפכה כבדה ואני ידעתי שהשגתי לעצמי עוד שבוע לפחות עד האיום הבא. למרבה הצער, הבוס הישראלי מודע לכך שמחנה 80 אינו סצינת פורנו, אלא מאגר נשים המעלות במשקל בקצב של 5 ק"ג לדקה ועליהם הספור הזה לא עובד. למרות זאת, הם כן אוהבים אסיאתיות. אמנם אינני יודעת מילה אחת ביפנית, אבל מי צריך לדבר כשאפשר ללמוד 70 מחוות גופניות יפניות מדויקות, שגם כך תואמות את דימוי הגיישה האוריינטלית?

• 70 מחוות יפניות (8.99 דולרים, כ-32.5 שקלים) »

תחזיק לי

בכל נסיעה שלי דרך התחנה המרכזית בחיפה הייתי נתקלת בו. מוכר מחזיקי המפתחות למען עמותת חירשים כלשהי. בטח גם אתם ראיתם אותו, החירש-אילם שנראה כמו דודו זר מפרפר נחמד ומבאס לכם את הסיגריה שלפני האוטובוס עם רגשות האשם שהוא מעורר. זו לא אשמתי שאני יכולה לשמוע ואתה לא, בסדר? מה אתה רוצה ממני, דם?

אבל הוא מעולם לא ענה. רק המשיך לנסות למכור לי מחזיק מפתחות ב-10 שקלים. עסקה הוגנת בסך הכול, במיוחד כשמשווים אותה למחזיק המפתחות ב-2,000 שקלים שמוכרים הגויים. באמת, במחיר כזה כבר עדיף לקנות עבד שיחזיק לי את המפתחות וגם יסתיר אותי מהחירש אילם בתחנה.

• מחזיק מפתחות מזהב (504.95 דולרים, כ-1,822 שקלים) »

ריח של בית

אין לי חוש ריח. אני לא יודעת עדיין איך הנכות הפיזית הזו עומדת ביחס לשאר המחלות הכרוניות, אבל זו מנת חלקי ואני שמחה בה. היא עדיפה על סכרת, שהיא מחלה לא סקסית בעליל של שמנים, אבל לא טובה כמו שחפת, שהיא מחלה רומנטית של משוררים מיוסרים. ביחס למחלות מין טרם הגעתי להכרעה.זה אמנם דוחה פחות, אבל מחלות מין מעידות על כך שמישהו פעם רצה בך, ולא רק דיילי המכירות של סמי בורקס.

אך אני נושאת את מחלתי בגאווה ולא מתלוננת. גם חשוב לי שסביבתי לא תסבול, ולכן למרות שאני אישית איני מסוגלת להריח, אני דואגת תמיד שביתי יהיה מאוורר ויריח מלוונדר, קינמון או בייקון. לא אחת כמוני תפלה בין אנשים על בסיס העדפות הריח שלהם. אחרי הכול, גם לשמנים מגיע.

• מבשם אוויר בריח בייקון (2.99 דולרים, כ-11 שקלים) »

האור בקצה המנהרה

יותם היקר שלום. זמן רב חלף מאז נפרדת ממני בטלפון, והגיעו אלי השמועות שאתה כבר מאורס. הרשה לי לשלוח אליך ברכת מזל טוב חמה. אני מקווה שלא פספסתי את המועד וברגעים אלו ממש אתם עושים את דרככם לירח דבש בהודו, המקום היחיד בו אתם יכולים להרשות לעצמכם 17 ארוחות ביום, כמו שכלתך אוהבת.

אגב, שמעתי שהנסיעות ברכבת שם הן סיוט, אבל אל תדאג, אתה יכול להסתדר בנוחות על כרס הבירה שלה (אתה ומחצית תושבי חבל דארפור, ככל הנראה). בכל מקרה, זה לא יכול להיות גרוע יותר מהרכבות בגרמניה בשנות ה-40'. או מהרכבות של ראשון בבוקר. אני מקווה שהמתנה שצירפתי, מפסק למנורה בצורת מתאבד על חבל תלייה, תזכיר לך בכל בוקר איזה חיים נפלאים הולכים להיות לך ולבהמה ביחד. ממני, באהבה, טל.

• חוט למתג בצורת מתאבד (7.99 ליש"ט, כ-57 שקלים) »

לב טוב

בתחום הדייטינג, עצה אחת לי לכולן: לעולם אל תתכוננו יותר מדי. כגודל ההכנה גודל הציפיות, וכגודל הציפיות גודל האכזבה. נסעת לפגוש את הבחור ושיערך נראה כאילו זכית בו בתגרת רחוב? לא תרגישי טיפשה כשתגלי בדיעבד שיש לו חברה. אם תעבדי לפני המפגש בחדר כושר, תעשי החלקה יפנית, תרכשי מצ'טה בעזרתה תגלחי את רגלייך, תחליפי שלושה אוטובוסים ורכבת רק על מנת לגלות אותו בזרועותיה של שיקסע מחומצנת, תרגישי מטומטמת גם מטומטמת.

גילוח הרגליים שווה 10 נקודות "אלוהים, איזה טיפשה אני". רכישת חולצה חדשה: 30 נקודות "מה חשבתי לעצמי?!". ביקור מקדים אצל הגניקולוג: 500 נקודות "אני בחיים יותר לא יוצאת עם אף גבר". אך נשים מטבען יטרחו על יפי מראן וגברים מטבעם יעדיפו פריחות בנות 22. כל שנותר הוא לאכול את הלב. ואם כבר לאכול את הלב, אז שלפחות גם נשמין מזה. מה יש לנו להפסיד.

• סוכרייה בצורת לב (4.95 דולרים, כ-18 שקלים) »