החתולה התחמשה
אקדח הלו-קיטי, בובות פוני קטן, מזרן אורטופדי לכלב, מערכת תופים לאצבעות וממתקי רטרו. כל מה שכסף יכול לקנות
סנסציית "הלו-קיטי", שכבשה את העולם המערבי, מאיימת לכבוש אותו שוב. הפעם באופן מילולי. יצרן נשק מהונג קונג בחר לעצב מספר אקדחים בדמות החתולה היפנית ולתת משמעות חדשה לחלוטין לביטוי "הסכנה הצהובה".
המלעיזים יאמרו שמדובר באקדח-אוויר בלבד, אולם זה המקום לציין שבאקדחים מסוג זה נעשה שימוש ברשויות החוק ובצבא האמריקנים. לתשומת לב מחנה-80: מדובר ביצרן נשק רציני שמספק גם רובים אוטומטיים. מטווח בעוזי מעולם לא נשמע חמווווד יותר.
• אקדח הלו-קיטי (אין מחיר) »
אוי, חפזונם של הצעירים
כבר בילדותי הרגשתי שמשהו עקום קורה אצל הפוני הקטן. כיום, מפוכחת ומצוידת במידע רב יותר, אני מבינה - הסדרה עוסקת בהפרעות מצב-רוח.
שיר הפתיחה כולו מהווה פנייה נרגשת ללבו של חולה במאניה-דיפרסיה: פוני קטן/היכן אתה פוני? (אתה מול העיניים שלי, אבל אתה לא באמת שם), משהו מתרחש היום (העולם כל כך יפה כשלא שוכבים עם וורידים חתוכים באמבטיה), בוא וספר לי / בוא הנה פוני / איך תעופו למרום? (מה הפעם: ליתיום? זולפידם? בנזודיאזפינים?), איך בשמים? (אפיזודת מאניה), או גם במים? (התקף דיפרסיה), אנחנו נהיה לצידך (עד שההוסטל ישתה את כל כספי ביטוח הבריאות שלך).
עכשיו אני חוזה בניצול נוסף של מצוקות הנפש: אוסף בובות יד-שנייה של הפוני הקטן נמכרות באי.ביי במחיר שערורייתי של למעלה מאלף שקלים. כל שנותר לי הוא להיזכר בצער בימי ילדותי המבוזבזים, ובצער רב יותר במשחק האהוב עלי בימים ההם - זריקת צעצועים מהחלון.
• בובות פוני קטן ( 280 דולרים, כ-1019 שקלים נכון ל-30.1.08) »
כך אבד הסושי
חורף 2004 היה חורף קשה בניו-יורק. הצינה שהקיפה אותי נבעה לא רק מסופת השלגים שהתחוללה בעיר. השכנים שלי, זוג וואספים ששילמו לבני מיעוטים שיוציאו את הכלב שלהם לטיול במקומם והתקיימו על סושי אורגני ומים מינרלים, נהגו לנעוץ בי מבטים מקפיאי דם בחדר המדרגות. הסיבה לכך, ככל הנראה, תתפס לגיטימית לחלוטין ברוב החוגים - השותף שלי היה מתופף.
בין הרמזים לכך היו פתקי הנאצה שהם השאירו לי על הדלת: "בבקשה תפסיקו לתופף בין שתיים וארבע או שנפנה למחלקת ההגירה. תודה ויום טוב". באיחור רב מדי גיליתי את מה שהיה יכול להיות הפתרון המושלם - מערכת תופים לאצבעות. לא תופסת מקום בדירה, לא מרעישה, מאפשרת הקלטה של יצירות המופת, וליבי לא היה נחמץ בקרבי בכל פעם ששוב לא הזמינו אותי למסיבת סושי.
• מערכת תופים לאצבעות (19.95 דולרים, כ-72.5 שקלים) »
היפו-אלרגני!
לאחר שקמתי תפוסת צוואר מעוד שנת לילה על מיטת הסטודנטים הרשמית לשנת 2008 - מיטת עמינח פקועת קפיצים - מצאתי את המוצר הבא: מזרן אורטופדי לכלב.
המזרן, שעלותו שווה יותר מביטוח החיים המקיף שלי, מגיב לטמפרטורת גופו ולמשקלו של כלבכם האהוב ומעצב את עצמו באופן האופטימאלי ביותר לגופו. המזרן ההיפו-אלרגני מגיע עם ציפוי פרווה אקרילית לנוחות מרבית ומבטיח להפחית למינימום את כמות הפעמים שבה מתהפך הכלב מתוך שינה. כך, לאחר שנת לילה טובה שכמותה מעולם לא חוויתם, הוא יוכל להתעורר צוהל ומלא מרץ אל בוקר חדש של השחתת הריפוד בסלון וכרסום הנעליים האהובות עליכם.
• מזרן אורטופדי לכלב (134 ליש"ט, כ-971 שקלים) »
רעל
אמנם אני לא בעלת "תואר" ב"כלכלה", אבל לתומי האמנתי תמיד שהכלל המנחה בשיווק הוא שאם יש ביקוש – מייצרים; אם אין ביקוש - מפסיקים לייצר.
אבל לבריטים הגיון משלהם. הם מאמינים במלכה, נוהגים בצד הלא נכון של הכביש, נותנים חופש אמנותי לטיפוסים כמו בני היל ועכשיו גם מוכרים ממתקים ישנים שלא ניתן עוד למצוא ברחבי הממלכה המאוחדת. משוחררים מתפיסה מגבילה נוסח "יש סיבה שאף אחד כבר לא מייצר את הרעל הזה", הם מציעים לכל דכפין צנצנת מלאה ב"ממתקי רטרו".
לנו נותר רק להתקנא ולדרוש - תוחזר הגלידה החמה לאלתר!
• ממתקי רטרו (17.50 ליש"ט, כ-127 שקלים) »