רוני פלד: "אמרתי למנהל ביה"ס, אתה עוד תעבוד בשבילי"

"ממש אשמח אם הכותרת של הכתבה הזאת תהיה משהו כמו 'כשחלמתי על המגדל בפרישמן, רציתי שכל ילד דיסלקט יבוא לשם, יסתכל למעלה ויבין שגם הוא יכול'", כך פחות או יותר נשמעת תחילתו של נאום הפתיחה הארוך שבו מתחיל היזם רוני פלד את הראיון עמו.
בהמשך יספר לנו פלד על המורים והמורות שנטעו בו תקווה או הכשילו אותו לאורך הדרך ועל הילד שהיה, שגדל בבת ים ונלחם בכל מבחן ועבודת בית בלילות של חוסר שינה. הוא זוכר את כולם בשמותיהם המלאים עם תאריכים ואירועים שלא נחזור עליהם כאן, ולו מפני שחלקם הגדול כבר לא בינינו.
ניכר בו בפלד שבכל צעד שלו, בכל פסיעה קדימה בעולם העסקי הקשה שבו הוא מתנהל כבר 30 שנה, הוא חושב עליהם - האנשים שהיו עבורו מעין חומה שמעליה היה עליו לטפס, כדי להגיע למקום שבו הוא נמצא היום. "אני חולם חלומות", הוא אומר. "מכל עשרה חלומות שניסיתי להגשים נכשלתי בתשעה והגשמתי אחד. זה מספיק לי".
"סיפרו לי שבבור יש חלון הזדמנויות קצר"
פלד, ששמו היה מוכר עד אמצע העשור הקודם בשוק העסקי רק ליודעי ח"ן מהסיטי של ת"א כחתם ומי שמוביל בשקט הנפקות בבורסה, הפך ב־2006 לאחת הדמויות המסקרנות בשוק הנדל"ן התל אביבי, כשהצליח במקום שבו נכשלו ענקי הייזום של ענף הבנייה הישראלי - לשכנע את האחים אלי ועזרא קחטן למכור לו את אחד המתחמים הנחשקים ביותר בענף הדיור: בור בשטח של 3 דונם בצומת הרחובות פרישמן ודיזנגוף בתל אביב. מתחם מיתולוגי, שכונה במשך שנים "הבור של פרישמן" ונחשב מאז תחילת שנות השמונים לחסר סיכוי למימוש.
הניסיונות לקדם תוכניות למתחם החלו לפני כ־21 שנה. לפני כ־15 שנה רכשו האחים קחטן את המתחם באמצעות כמה חברות שבשליטתם. התוכנית המקורית אפשרה להקים במקום קניון בשטח 3,500 מ"ר בן 4 קומות שעליו מגדל מגורים בן 16 קומות ו־100 יחידות דיור.
למה בחרת בבור?
"בעקבות קשיים שאליהם נקלעו האחים קחטן, סיפרו לי אנשי נדל"ן כי נפתח חלון הזדמנויות קצר לרכישתו. בחינה מהירה של הנתונים הבהירה לי שניתן להפוך את המתחם למגדל. ברגע שהתמונה הזו התבהרה הייתי צריך כסף גדול ומיד גייסתי לפרויקט את שכני מסביון, היהלומן הוותיק אברהם נמדר".
פלד גייס לפרויקט דמות מוכרת נוספת עם כיסים עמוקים – מייקל דיוויס, מי שכונה בעבר "מלך המעו"ף", ושאותו מגדיר פלד כ"איש נעים וחכם מאוד, שלא פעיל בניהול היומיומי של אירו סאט (חברת הנדל"ן הציבורית שבה שותף פלד במקביל לפעילות הנדל"ן הפרטית שלו - ש"פ). הוא שותף שקט שלנו ואני אישית כמעט לא נפגש איתו".
כמה זמן נמשך המשא ומתן?
"יותר משנה. אף אחד לא האמין שעסקה אכן יכולה להיחתם שם. בהתחלה הכנתי את הקרקע, תרתי משמע. קניתי עם נמדר שלד בורסאי בשם אירו סאט כנגד הקצאת מניות למשפחת בירנבאום, בעליו, כדי לבצע את העסקה באמצעותה. אחר כך ניהלתי משא ומתן עם עליות ומורדות מפתיעות עם האחים. זה לא היה פשוט".
העסקה נחתמה ב־2006 ובמסגרתה שילמה אירו סאט עבור המתחם 15 מיליון דולר לבנק דיסקונט, שהחזיק בשעבוד את הנכס כנגד חובות של האחים קחטן. "מאותו רגע עסקנו במשך שלוש שנים בשינוי התוכנית. גם כאן היו הרבה בעיות, בעיקר מול הרשויות. היו שם חניונים בנויים חלקית, וכדי להשלים את המגרש נאלצנו לבצע הרבה שינויים כדי לשמור על הדרישות של העירייה, כמו הכפלת מספר הכניסות והיציאות, תנועה חופשית של הציבור מתחת למגדל, הסכם שהביא להרחבת הרחובות בסביבה, ועוד".
פלד, דיוויס ונמדר החליטו לרכוש גם את הבניין הצמוד ברחוב אסתר המלכה, במסגרת עסקת קומבינציה שהביאה לאיחור נוסף בהתקדמות התוכנית. למרות זאת, הצליח פלד בסופו של דבר לעשות את הבלתי ייאמן, ובשבוע שעבר קיבל את אישור העירייה לאכלס את הבניין.