שיפוץ היסטורי: מתחם מגורים חדש בוואדי סאליב

לאחר כישלונות קודמים בשיקום השכונה בחיפה שהפכה לסמל של קיפוח ומצוקה, החלה בנייה של שלושה מבנים שיכללו 198 דירות ושטחי מסחר ואמורים למשוך זוגות צעירים וסטודנטים

האם השכונה שהיתה סמל לאומי לקיפוח ומצוקה תצליח לזכות בחיים חדשים? בשכונת ואדי סאליב בחיפה החלה לאחרונה בניית מתחם מגורים של 198 דירות בשלושה מגדלים של תשע־עשר קומות, בהן קומות מסחר. הפרויקט יציע דירות של שניים עד חמישה חדרים במטרה למשוך אוכלוסייה מגוונת ובה גם זוגות צעירים וסטודנטים. לאחר כישלונות קודמים בהחייאת השכונה, בעירייה בטוחים שהפעם הפרויקט יצליח, אולם בחיפה יש הסבורים שהוא לא יעצור את ההגירה השלילית מהעיר.
הפרויקט לשיקום השכונה משתרע על שטח של 5.7 דונם. הוא כולל פארק שהקמתו מסתיימת, מבנים לשימור ופרויקט המגורים שנבנה על קרקע פנויה בשטח 3.5 דונם. את הפרויקט בונים היזמים אייל פרידמן ושמעון ג’ינו, ושיווק הדירות טרם החל.
הדמיית פרויקט שיקום ואדי סאליב . הדמיה: חן אדריכלים השכונה שנמצאת במזרח העיר התחתית הוקמה במאה ה־19, ובתחילה חיו בה פלסטינים מהמעמד הבינוני. לאחר שנטשו אותה במלחמת העצמאות, שוכנו בבתיהם עולים מצפון אפריקה ורומניה ומאז סבלה השכונה מהזנחה וקיפוח מצד הרשויות. ב־1959 פרצו בוואדי סאליב המהומות המשמעותיות הראשונות בישראל על רקע מצוקה חברתית ואפליה עדתית, שדוכאו ביד קשה. מאז סבלה השכונה מתדמית של מצוקה.
תוכנית פיתוח אושרה כבר לפני כ־30 שנה אך יזמים לא נכנסו לשכונה בשל אי־כדאיות כלכלית. לפני כשש שנים קידמה רשות הפיתוח הממשלתית את פרויקט רובע האומנים שנועד לשוות לשכונה צביון דומה לנווה צדק בתל אביב. למרות התעניינות מצד אנשי עסקים, בהם גד זאבי שרכש חלק מהקרקע, הפרויקט לא יצא לפועל — שוב בשל החשש ששיווקו ייכשל והוא יהפוך לבלתי כדאי מבחינה כלכלית.
אף שהפעם החלה בנייה, גורמים בענף הנדל”ן בחיפה המתנגדים לראש העיר יונה יהב סבורים שההתחדשות העירונית ושיקום השכונה יתקשו להתגבר על עזיבת אוכלוסייה ברמה סוציו־אקונומית גבוהה, בעיקר בשל מחסור במוסדות ציבור וחינוך. בין 2010 ל־2014 רשמה חיפה הגירה שלילית.
ראש העיר יהב אופטימי יותר: "זהו רגע היסטורי, שוואדי סאליב, שהיתה סמל לימים של מצוקה וקיפוח, תהפוך למרכז עירוני מודרני, אותנטי ושוקק חיים. שמרנו על אופייה הארכיטקטוני הייחודי והאינטימי של השכונה, ואחרי עשרות שנים של הזנחה, העיר מגלה את הלב הפועם שלה”.