גבייה פסיבית, משפט אקטיבי

ההחלטה התקדימית של בית המשפט העליון בעניין הגבייה הפסיבית קובעת כי אם חלפו שבע שנים ממועד היווצרות החוב הרי שחלה עליו התיישנות, והעירייה אינה רשאית לשלול מתן אישור לטאבו בגינו.
היועץ המשפטי לממשלה ביקש למנוע את הפסיקה הזו כשטען כי יש לנושא השלכה על חובות מס בהיקף עצום - למעשה, עשויה להיות לפסק הדין השלכה גם על חובות למס הכנסה ולא רק על חובות לרשויות מקומיות.
במהלך חריג ביותר ביקש היועץ המשפטי לממשלה לבטל תקדים אחר של העליון משנת 2004 המכונה "הלכת נסייר", שבמסגרתו נקבע כי דיני ההתיישנות חלים על גבייה מינהלית אקטיבית.
העליון קבע אז כי יכול חייב להעלות טענת התיישנות כנגד חוב כספי לרשויות המקומיות אף אם מדובר בחוב מינהלי שנגבה לפי פקודת המסים (גבייה), וחובה על רשות מינהלית לפעול במסגרות הזמן הקבועות בחוק ההתיישנות.
תשלום מסים . צילום: שאטרסטוק הקביעה הזו חוללה מהפכה של ממש בגביית חובות על ידי רשויות מקומיות, וסתמה את הגולל על ניסיונותיהן של הרשויות לעקוף את מגבלת ההתיישנות על ידי נקיטת הליכי גבייה מינהליים במקום הגשת תביעה לבית משפט.
בהלכת נסייר נקט בית המשפט העליון אקרובטיקה משפטית מרשימה, ופירש את חוק ההתיישנות באופן כה מנוגד למילותיו הפשוטות, עד כי ביצע "חקיקה שיפוטית" של ממש.
ההיגיון העומד מאחורי הלכת נסייר הנו כי לא ייתכן שהרשות המקומית תוכל לשלול מהאזרח את האפשרות להעלות טענת התיישנות, בכך שתבחר בהליך גבייה מינהלית במקום בהליך גבייה משפטית. וכדברי בית המשפט: "טענות ההגנה העומדות לאזרח אינן יכולות להיות תלויות בסדרי הגבייה". אך במקום הפניית הסוגיה לפתחו של המחוקק, נטל בית המשפט העליון את סמכות החקיקה לידיו על ידי פרשנות יצירתית, דחוקה ובלתי אפשרית של החוק.

שופטי הרוב לא קיבלו את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, ואף הביעו ביקורת מרומזת על ניסיונו לשנות כעת את הלכת נסייר, לאחר שבשעתו נמנע מלהצטרף לדיון בתיק. בפסק דינם, שנומק בחוות דעתו המלומדת של כב' הנשיא (בדימוס) אשר גרוניס, החליטו השופטים להרחיב את הלכת נסייר ולהחילה גם על הליכי גבייה פסיבית.
הכותב הוא עורך דין המייצג רשויות מקומיות