מכון ירושלים לחקר שווקים: ועדת טרכטנברג תחריף את משבר הדיור
אנשי המכון מציעים לחייב את רשויות התכנון העירוני לאשר תכניות בנייה בתוך 3 שבועות מהגשת הבקשה, או לפרט את השינויים הנדרשים
"ועדת טרכטנברג תחריף את משבר הדיור, כי המלצותיה לא מסוגלות לפתור את הבעיות שהיא מתארת", כך כותבים אנשי מכון ירושלים לחקר שווקים בדו"ח ביקורת שכתבו על מסקנות ועדת טרכטנברג.
לעמדתם, ההמלצות של הוועדה אינן מסוגלות לפתור את הבעיות שהוועדה תיארה, שבעיקרן היצע קרקעות מצומצם, מחירים גבוהים, ריכוזיות, מחסור בשוק שכירות, חסמים ביורוקטיים, ורשויות מקומיות שמעודדות בניית דירות יקרות בסטנדרטים גבוהים. "ועדת טרכטנברג היתה צריכה לכתוב: 'הממשלה נכשלה בתחום הדיור, כמו שהיא בהכרח תיכשל כאשר היא מנסה לנווט את השוק. הפתרון אינו להגדיל את נתח השוק שלה ולקוות שביורוקרטים עתידיים יהיו נבונים יותר מהביורוקרטים עד כה'", נכתב בד"וח.
ואולם הפתרונות אותם מציעה הוועדה לבעיה מסתמכים על פעילות יתר של הממשלה בתוך שוק הדירות. כך, הוועדה ממליצה להקצות עשרות מיליוני שקלים למשרד הבינוי והשיכון, כדי שזה ישלח צוותים מטעמו לזהות את הדיירים שיגורו בדירות להשכרה ברות ההשגה שיוקמו בעידוד הממשלה. המכון אומר כי "על פי נסיון העבר, יש לקבוע שהממשלה היא הגורם האחרון שאפשר לתלות בו תקווה באשר לפתרון הבעיות".
במכון מדגימים, כי במשך עשרות שנים הממשלה מורה למינהל מקרקעי ישראל לשווק מספר מסויים של קרקעות ואולם המינהל נכשל במשימה באופן עקבי. כך נוצר המחסור בדירות, וכך עולה מחיר הקרקע. "לפני שנים, הממשלה הורתה למינהל להפסיק לקבוע מחירי מינימום למכרזים . המינהל הסכים ובמקום זאת קבע מחיר ריצפה. הממשלה גם קובעת למי לסייע במשכנתאות, והיא המקור העיקרי לחסמים בשוק הנדל"ן", נכתב בדו"ח.
אנשי המכון סבורים, כי אין לאמץ את ההמלצות של חברי הוועדה בכל הקשור במדיניות האורבנית. כך, לא צריך להכפיל את הארנונה המוטלת על דירות ריקות, משום שהדבר יגרום לעיריות לנסות למקסם את הכנסותיהן . לעומת זאת, יש לאפשר לבעלי דירות במרכזי הערים לשפץ את דירותיהם ולגבות עליהן שכר דירה מוגדל לאחר השיפוץ.
כמו כן יש לאפשר שיתוף פעולה בין הממשלה לבין המגזר הפרטי, בכל הקשור לניהול גנים ציבוריים בערים, כדוגמת בריאנט פארק בניו יורק, ולהקים אזורי יוזמה עירוניים, בהם לא חלים החסמים הביורוקורטיים הרגילים.
לגבי החסמים הביורוקרטיים במכון ירושלים מציעים לחייב את רשויות התכנון העירוני לאשר תכניות בנייה המתאימות לתכנון העירוני, בתוך 3 שבועות מהגשת הבקשה, או לפרט את השינויים הנדרשים.
בעיית הדירות הריקות, טוענים במכון ירושלים, אינה בעיה שהממשלה צריכה להתמודד עימה. "זה בעצם הבסיס ליצירת שוק, אם הממשלה רק תאפשר לו לתפקד", נכתב בדו"ח. "יש לבטל חסמי מס העומדים בפני שכירות, כדוגמת העלאת המיסוי העתידי על בעל דירה המשכיר את דירתו למשרד. יש לנטוש את הרעיון הנפסד של הענשת בעלים פרטיים, שכבר מחזיקים בבית או מגרש שקנו מזמן, אשר אינם עומדים בלו"ז ממשלתי, או שאינם רואים עין כעין עם פקידי הממשל את השימוש הראוי עבור רכושם הפרטי. אין לשדר לרוכשים עתידיים ויזמים פוטנציאליים, שהממשלה מתכוונת לומר להם מה לעשות ברכושם הפרטי", נכתב בד"וח.
לבסוף, במכון מתייחסים לדיור בר השגה, ועליו הם כותבים, כי "אינו תירוץ להגברת ההתערכות הממשלתית בתעשייה נוספת, "תעשיית דיור בר השגה", ואינו תירוץ ליצירת צבא של פקחי ממשלה המסיירים בדירות כדי לבדוק את זהות הדיירים, כהמלצת ועדת טרכטנברג הוועדה פרסה על עמודים שלמים את המחירים המדוייקים שהיא רוצה לראות, ואת התנאים המדוייקים שהיא חושבת צריכים לקבוע את הזכאות להנחות והבטות שהיא מציעה. האם מישהו בציבורי הישראלי באמת חושב שחברי הוועדה ניחנו בכושר נבואה, או שבעוד מספר שנים, המספרים אשר נקבעו על ידי חברי הוועדה בחודש ספטמבר 2011 יהיו נכונים?"