המנכ"ל והיו"ר בשיכון ובינוי מימשו - והמניה צנחה מאז ב-23%

חברת שיכון ובינוי, הפועלת בישראל ובחו"ל בעיקר בתחומי התשתיות, הבנייה, יזמות הנדל"ן, האנרגיה המתחדשת והמים, נחשבת כיום אחת החברות החזקות והיציבות שנסחרות במדד ת"א 100. החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-3 מיליארד שקל.

אלא שהסנטימנט השלילי בשווקים בכלל, ובענף הנדל"ן והתשתיות בפרט, לא פסח על מניית החברה, שאיבדה מתחילת מאי 2011, בתוך פחות מחצי שנה, כ-25% משוויה, והיא ונסחרת כיום לפי מחיר של כ-7.2 שקלים למניה (בפתיחת המסחר היום); זאת, למרות המלצות חיוביות של אנליסטים מבתי השקעות שונים, כמו לידר שוקי הון ומגדל שוקי הון, שפירסמו בחודשים אחרונים המלצות "קנייה" במחיר יעד הגבוה בעשרות אחוזים משוויה בבורסה.

הירידות במניית שיכון ובינוי, הנמצאת בשליטת שרי אריסון, פגעו בשווי האחזקות של משקיעיה, אך לא פגעו בשווי המניות של מנכ"ל החברה, עופר קוטלר, ויו"ר הדירקטוריון, רווית בר ניב. בתזמון מוצלח עבורם ניצלו השניים זינוקים של יותר מ-100% במניית החברה בשלוש שנים (2008-2011), ומימשו בסוף אפריל 2011 שלוש מתוך ארבע מנות של אופציות שהוקצו להם, במחיר של 9.6 שקלים למניה.

קוטלר, שהגיע לשיכון ובינוי במאי 2008 לאחר שעזב את חברת הבנייה והתשתיות דניה סיבוס מקבוצת אפריקה ישראל, מימש כ-3.8 מיליון אופציות לכ-1.9 מיליון מניות של שיכון ובינוי במחיר מימוש של כ-9.6 שקלים למניה וברווח לפני מס של כ-17 מיליון שקל. היו"ר בר ניב, שנכנסה לתפקידה באוגוסט 2007, מימשה במחירי מימוש דומים לאלה של קוטלר, וברווח לפני מס של 11.2 מיליון שקל. לפיכך, השניים מימשו אופציות ברווח מצטבר לפני מס של כ-28 מיליון שקל.

עלות שכרו של קוטלר הסתכמה בכ 9.8 מיליון שקל ב-2010. מאז נכנס לתפקידו, שינה קוטלר עם בר ניב את אסטרטגיית החברה, שכללה מימוש פעילויות מפסידות והתמקדות במרכזי רווח בתחומי התשתיות, הנדל"ן, האנרגיה והמים, ומניית שיכון ובינוי זינקה בכ-60%, לעומת עלייה של כ-3% בלבד במדד ת"א 100. הרווח של החברה עלה מ-90 מיליון שקל ב-2008 ל-545 מיליון שקל ב-2010 (כ-275 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2011). כל אלה תרמו לכך שעלות שכרו הכוללת של קוטלר הסתכמה בכ-22.5 מיליון שקל בשנתיים וחצי.

גם את בר ניב אריסון לא קיפחה. עלות שכרה של בר ניב הסתכמה ב-8.9 מיליון שקל ב-2010. עלות שכרה נאמדת ב-28 מיליון שקל בשלוש שנותיה בשיכון ובינוי.