פגישה מאוחרת

>> כמתווך שפועל הרבה שנים בתל אביב יוצא לי להיתקל באנשים מסוגים שונים, עם דרישות שונות ולעתים גם משונות. בדרך כלל אני מנסה לזרום עם הלקוחות, אלא אם אני חש שיש לדרישות הללו כוונות או מניעים נסתרים, שאינם כשרים. אני סבור שהדרך הטובה ביותר לרכוש דירה היא לקיים מגעים גלויים בין הצדדים.

הסיפור הבא הוא סיפור חריג מבחינה זו, והוא אירע לפני שנים, כשלמשרד התיווך שלי נכנס אדם שרצה למכור את דירתו, דירת 3 חדרים קטנה, וביקש ממני לטפל במכירה. כהרגלי רשמתי את פרטיו, את הפרטים הבסיסיים של הדירה, כמו שטח, קומה וגימור, ואת המחיר המבוקש, והמשכתי הלאה.

ימים ספורים לאחר מכן הגיע למשרד אדם, שביקש לרכוש דירה לבנו. הוא חיפש דירת 2.5 או 3 חדרים במרכז העיר, בטווח מחירים מסוים. עברנו על כמה דירות שטיפלתי במכירתן, אך הן לא היו לרוחו. לעתים המחיר לא התאים, לעתים לא מצא חן בעיניו המיקום, וכשהשניים כן התאימו - ביקור בדירה גרם לו להסיר אותה מהרשימה.

כך התנהלו הדברים עד שבסופו של דבר הגיע הרוכש לדירה של אותו מוכר. המיקום התאים, על המחיר, אמר, יש מה לדבר, וביקור שעשינו במקום חיזק את דעתו, שזו הדירה המתאימה לבן.

כנהוג במקרים כאלה, הצעתי לו להיפגש עם המוכר בדירה, על מנת שיוכלו לקדם את העסקה, אולם להפתעתי הוא סירב. את הדירה, כך אמר, הוא מעוניין לרכוש, אך את המוכר הוא אינו חפץ לפגוש עד למועד החתימה על ההסכם.

פועל יוצא של הדרישה הלא מקובלת הזו היה, שאני הוא זה שניהל את המשא ומתן בין הצדדים, בצורה של העברת מסרים - צד אחד מסר לי את המחיר שלו, צד שני מסר את תגובתו למחיר המוצע וכך הלאה, עד שבסופו של דבר הסכימו על המחיר.

וכך, בשעה טובה, הזמנתי את שני הצדדים אלי למשרד לפגישה, ואז זומן לי מחזה בלתי נשכח. הרוכש הקדים מעט, ולכן ישב במשרד והמתין למוכר. משהגיע המוכר, קם הרוכש ושאל אותו בתמיהה - "מה אתה עושה כאן?" והמוכר ענה לו "באתי למכור את הדירה שלי. מה אתה עושה כאן?" מהר מאוד גלשו השאלות לצעקות: "למה לא אמרת לי שאתה מוכר את הדירה?" "למה לא אמרת לי שאתה מחפש לקנות דירה?" "עכשיו נצטרך שנינו לשלם עמלת תיווך", סיכם אחד מהם בזעם, ומיד החלו להטיח האחד בשני "בגללך". ואני עומד בצד נבוך ולא מבין מה קורה.

בהמשך הוויכוח הבנתי את הסיפור: דובר בשני אחים, שלאחד מהם, למוכר, היתה דירה שהשני, הרוכש, לא הכיר אותה. מכיוון שהרוכש עמד על כך, שאינו מעוניין לפגוש את המוכר עד לחתימה על העסקה, התגלתה לו הקרבה המשפחתית רק ברגע האחרון. נכון שגם אם היה פוגש את אחיו קודם לכן בדירה, הדבר לא היה פוטר אותו מלשלם את עמלת התיווך, אבל אולי היו נחסכות הצעקות שהחליפו השניים.

בסופו של עניין העסקה הושלמה, גם אם בפרצופים חמוצים, והעמלה שלי שולמה. מה טיב היחסים בין האחים מאז - אין לי מושג.

הכותב הוא בעל סוכנות תיווך בתל אביב