"נלחמנו להוציא את המזון המעובד מהגן"

"נלחמנו להוציא את המזון המעובד מהגן" | רשת 13

מיכל ברם

עיסוק: בוגרת לימודי כלכלה וניהול ומסיימת הסבה מתחום משאבי אנוש להוראת סוציולוגיה וכלכלה גיל: 34 מגורים: רעננה מצב משפחתי: נשואה + 3

המהפכה שלה: הקמת ועד הורים מרכזי של גני הילדים העירוניים ברעננה

>> "בסוף השנה שעברה חברה סיפרה לי על בעיה עם הגן של הילד שלה - התחילו לבנות לידו, והגן מצא את עצמו בתוך אתר בנייה", מספרת מיכל ברם. "נזכרתי שכמה שנים לפני כן היה מקרה דומה בגן אחר, וההורים היו צריכים להתמודד עם הרשות המקומית. הבנתי שצריך ליצור סטנדרט ולא לנהל בכל פעם את אותו מאבק שוב ושוב. במקביל להתבשלות שלי עם הרעיון של ועד מרכזי, התפרסמו הרבה כתבות על מזון מעובד בגנים, שסיפרו על כך שכל גן בנפרד ניסה לשנות את התפריט ולהוציא את המזון המעובד.

"ברעננה יש 87 גנים עם 2,600 ילדים. בינואר 2011 הקמתי את הוועד המרכזי, שהוא גוף שמאגד את כל ועדי הגנים בעיר, כדי להוביל שינויים באמצעות דיאלוג עם הרשות המקומית. יש עוגה תקציבית, ואם אתה לא נכנס למעגל מקבלי ההחלטות - אף אחד לא יפעל בשבילך. האני מאמין שלי הוא שעדיף לעשות זאת מתוך דיאלוג ושיח ולא באמצעות מאבקים עיקשים.

"כשהקמתי את הוועד עמדו לנגד עיני שתי סוגיות קשות. הראשונה - שלהורים תהיה השפעה על הרכבת התפריט; והשנייה - לבטל את ההחלטה של הרשות המקומית להפסיק את האבטחה בגנים מחוסר תקציב. "התוצאות: האבטחה נשארה והעירייה מצאה לכך מימון. בנוסף, הקמנו ועדת תזונה שבה חברים הורים שעוסקים בתחום. נפגשנו עם ספק המזון ומאז אנחנו מנהלים פגישות שוטפות כדי לשפר את התפריט. היום בגנים בעיר לא אוכלים מזון מעובד, אין מתוקים ויש פירות ופיקוח.

"בנוסף, בכל גני טרום-טרום חובה הכנסנו סייעת נוספת ובגן של 27 ילדים יש שלושה אנשי צוות במקום שניים. אנחנו משתתפים בדיונים על התקציב לשנה הבאה ומצביעים על הצרכים בצורה יותר ברורה ומשכנעת. המטרות הבאות שלנו הן הרחבת טווח הרישום לגני טרום-טרום חובה, כך שיותר ילדים יוכלו ליהנות מהשירות הזה, שהעירייה לא חייבת לספק. בנוסף, אנחנו רוצים להפחית את העלות של יום לימודים ארוך, שהיא 970 שקל בחודש.

"כדי להיות ועד משמעותי ומצליח חייב להתקיים שיתוף פעולה עם הרשות המקומית. כשהרשות מבינה שהיא מתנהלת מול ועד שיש לו כוונות אמיתיות לשפר את מצב הגנים ולא מול גוף שמחפש להתנגח בה, היא תשתף פעולה. זה גם הסיפוק הכי גדול - להשיג הישגים בדרך של דיאלוג. בנוסף להקמת הוועד, עשיתי גם שינוי אישי-מקצועי ועברתי לעסוק בהוראה. אני לא רוצה לשבת על הגדר ולבקר את מערכת החינוך, אלא לעשות מעשה, לתרום את חלקי לחברה ולפעול למען השינוי שאני מאמינה בו".