לא להשחיר מועמדים לתפקידים ציבוריים
ראוי להתייחס למחול השדים המתחולל לגבי עו"ד עזרי לוי
בימים אלה מסתמן כי בנצי ליברמן ייבחר לתפקיד מינהל רשות מקרקעי ישראל. למען אזרחי ישראל וכלכלתה, נקווה שימלא אותו בהצלחה. עם זאת ובלי קשר לשאלת המינוי, ראוי להתייחס למחול השדים המתחולל דווקא לגבי מועמדותו של עו"ד עזרי לוי, שוועדת האיתור המליצה גם על מינויו.
מיום פרסום המלצות הוועדה שבחנה את כשירות המועמדים, התפרסמו כמה כתבות בעניין. חלקן עשו עוול ללוי תוך הצגתו כמי ש"מעורב" בהסדר שבין המינהל לחברות המלח, בדבר שינוי ייעוד מקרקעי החברות באילת ובעתלית. במסגרת זו נוצר מצג שווא ושגוי שלפיו לוי לא פעל להגן על נכסי הציבור. לא כך הם פני הדברים. מי שיעיין בדו"ח המבקר שעליו מושתת לכאורה הטיעון נגד לוי, ייווכח כי אין בו רמז או חשש לשחיתות או בעיה בטוהר מידות. נהפוך הוא, ההערה היחידה שנמתחה היתה מהטעם הפרוצדורלי.
בהקשר זה ראוי לרענן את הזיכרון: הימים היו ימי מצוקת קרקעות גדולה. העלייה מבריה"מ נתנה את אותותיה, מחירי הדיור נסקו ומלאי הקרקעות המתוכננות היה מצומצם. הממשלה מינתה את עוזי וכסלר כדי להתמודד עם הלחצים האינפלציוניים שנבעו מהעליות ולמתן את השוק המשתולל.
כדי להתמודד עם הבעיה, באין קרקעות מתוכננות, נקטה הנהלת המינהל שיטות מקוריות וראויות לשבח. למשל, גיוס חברות לקידום תוכניות למגורים, שיווק קרקע שתכנונה טרם הושלם והגעה להסדרים עם מחזיקי קרקע שונים. זאת בנוסף למהלכים אחרים, שנועדו להיטיב עם הציבור, כמו מבצע ההיוון הראשון והחדשני שפטר רבבות אזרחים מהצורך לקבל מהמינהל אישורים בגין תוספות בנייה ותשלומים שוטפים. במבחן התוצאה השוק הגיב בחיוב, עליית המחירים נעצרה ומחירי הקרקע אף החלו לרדת.
לוי היה פעיל בצוות המצומצם שהוביל מהלכים שאיפשרו להרחיב את היצע הקרקעות. ההסדר בין המינהל לחברות המלח היה אחד מיני רבים, ומטרתו היתה לשרת את הציבור. לאחר כישלון המגעים, התבצר כל צד בעמדתו. החברות טענו כי זכותן להחליט מתי לשנות את ייעוד השטחים ושיש לאפשר להן לבצע את השינוי בתנאים מועדפים, המשולים לתנאים הגלומים בחוזי תעשייה רגילים. המינהל טען שהחוזים, אף על פי שהם ותיקים, מגלמים בחובם זכויות מוגבלות ופחותות, לרבות במקרה שינוי ייעוד.
לבסוף, נחתמה על ידי לוי, כשלוחו של מנהל המינהל, פשרה עם חברות המלח. ההסדר אושר בהנהלת המינהל והיה נדבך נוסף בקידום זמינות של מקרקעין נרחבים, שללא הסכם זה היו שוכבים כאבן שאין לה הופכין. בהקשר זה ראוי להדגיש כי כל ההיבטים הקשורים לעניין, שנמצאים בחקירת המשטרה ובטיפול הפרקליטות, אינם קשורים לשלבים אלה של ההסדר אלא לאירועים שהתרחשו שנים לאחר מכן.
הניסיון מלמד כי במקרים רבים של מינויים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי, עורבו היועמ"ש, מבקר המדינה ולעתים גם בג"ץ. אין ספק שנכון לבדוק את העובדות לאשורן. ספק גדול אם ראוי לאפשר לתהליך החלטה על מינוי להפוך לחצר אחורית שמותר ומקובל להטיח במועמדים ראויים בוץ והשמצות שאינם מכבדים את ההליך, ופוגעים במועמדים הנכונים לתרום ממרצם למען הכלל.
כל מי שמילא תפקידים בכירים בשירות הציבורי יוכל להעיד על רמת עניין וסיפוק ללא תחרות. לפיכך, ניתן היה לצפות כי על כל משרה בכירה יתמודדו הטובים שבאנשי המקצוע. ואולם הקלות שבה מועלות טענות שווא שאיש אינו מברר, מרתיעה מועמדים ראויים.
אנו חיים במדינה המבקשת לגייס לשירותה את מיטב אנשי המקצוע. התופעה של הניסיונות להשחיר מועמדים צריכה להיעלם מתרבות הדיון.
הכותב היה סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנכ"ל משרד התיירות