למה מטרופולין אחד?
>> "מסמך סלמה" הוא מניפסט - קצר, חד, ענייני ואופרטיבי, כדרכם של המניפסטים שנכתבו למכביר במאה ה-20. מטרתו לשמש קריאה תמציתית לשינוי סדרי העדיפיות התכנוניים, ולהעלות שאלות וספקות לגבי הקונבנציות המרכזיות המעצבות את פני המרחב הישראלי.
לצד סוגיות עליהן יש קונצנזוס רחב בין כל משתתפי הדיון, כגון הצורך בעירוניות אינטנסיבית ובעירוב שימושים ואוכלוסיות, העלה המסמך נקודות שעוררו מחלוקת רבתי, ובהן נרצה לגעת בקצרה.
הסוגיה שעמדה במוקד הוויכוח היתה דרישה לשנות מהותית את המודל המרחבי עליו מושתת התכנון המרחבי במדינת ישראל - להפסיק לחשוב במונחים של מדינה רב מוקדית, מרכז ופריפריה, ולהחליפם במודל חדש של מדינת מטרופולין אחד. עלתה ביקורת כי דרישה זו מנוגדת לעקרונות הצדק החברתי ומוסיפה חטא על פשע הזנחת הפריפריה ארוך השנים.
אנחנו אומרים שאין זה כך. להיפך: זהו העיקרון הצודק ביותר והנכון ביותר, גם עבור ערי השדה. בשם המודל המבוזר הושקע הון עתק ציבורי בהקמת יישובים, ערים ושכונות חדשות על כל גבעה טרייה, ששירתו את הרבים על חשבון המעטים. רק מודל מרכזני, שיוריד את סף הכניסה לערי המרכז על ידי ציפופן המשמעותי, יהפוך את ישראל למקום בו רמת השירותים הגבוהה ביותר זמינה ונגישה למספר הגדול והמגוון ביותר של אזרחיה. מבדיקות שערכנו ניתן להכיל במרכז הארץ אחוז ניכר מהגידול העתידי הצפוי בישראל, וכך תיווצר עיר מטרופולינית אינטנסיבית ונגישה.
במקביל, יוכלו ערי השדה לפתח את זהותן העצמאית המקומית, כאלטרנטיבה למרכז ולא בניסיון לרדוף אחריו באותם הכלים. כך יתאפשר פיתוח תשתיות ציבוריות יעילות, ניהול יעיל של משאבי קרקע, מים, שטחים פתוחים ואנרגיה מתחדשת, הן במרכז הן בערי השדה והיישובים הכפריים העוטפים אותן.
המסמך, קורא מפורשות לתכנן ולשווק קרקעות בצורה צודקת ושוויונית יותר כדי להוריד - בערי השדה כמו גם במרכז - את סף הכניסה ליזמות מקומית ולהילחם בערים התאגידיות המוקמות בארץ על כל צעד ושעל. זוהי לדעתנו מהותו של צדק חברתי תכנוני ומרחבי.