מחלוקת בין האוצר למשרד השיכון לגבי הקריטריונים במכרזי מחיר למשתכן
באוצר מעוניינים שהמבחנים למועמדים יתבססו על כושר ההשתכרות, ואילו במשרד השיכון תובעים שהזכאות תיקבע לפי ההכנסה החודשית
מחלוקת בנושא העקרונות המנחים את מכרזי "מחיר למשתכן", שבאמצעותם נמכרו דירות במחירים נמוכים על ידי משרד השיכון, תעקוף את המלצות ועדת טרכטנברג ותגיע להכרעת ראש הממשלה, בנימין נתניהו. העיקוף יתבצע בשל מחלוקת קשה שהתעוררה בין משרד האוצר למשרד השיכון.
האוצר טוען כי משרד השיכון והעומד בראשו, אריאל אטיאס, מעוניינים לשמר את המצב הנוכחי, שלפיו במבצעי דיור למשתכן יש עדיפות לאוכלוסייה החרדית. אטיאס ואנשיו טוענים, לעומת זאת, שמשרד האוצר מנסה להערים מכשולים על יוזמות להוזלת הדיור הציבורי.
אתמול הגיש משרד השיכון הצעה לוועדת טרכטנברג, שלפיה במכרזי קרקע יחויב היזם הזוכה להקצות 5% מהדירות שבפרויקט לזכאי הדיור הציבורי. יזם שלא יקצה 5% מהדירות לטובת המדינה עבור זכאי הדיור הציבורי, יהיה מחויב בתשלום כספי בגין דירות אלה. להערכת המשרד, הדבר יגרום ליזם יפחית מערך הקרקע, כך שהמדינה תרוויח ממנה פחות והשכבות החלשות יקבלו סיכוי לחיים טובים יותר.
סביר שההצעה תזכה להתנגדות האוצר, שלא רוצה להקטין את הכנסות המדינה משיווקי קרקעות - בייחוד על רקע היוזמות האחרונות של אטיאס שאושרו, שמתבטאות במתן הטבות לזכאי משרד השיכון שרוכשים דירות בפריפריה, ושיווק קרקעות מוזלות לצורכי דיור מוזל ודיור להשכרה. יוזמות אלה כוללות הפסדי הכנסות ואף הוצאות ממשלתיות. ההערכות באוצר הן ששיווק הקרקעות המוזלות יגרום להפסד הכנסות של 600 מיליון שקל.
על רקע זה, דנו אתמול חברי ועדת הדיור של ועדת טרכטנברג, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, במצוקת הדיור. מלבד גבאי, כולל הצוות את הכלכלנים טלי רגב ורפי מלניק, היועץ הכלכלי של שר האוצר אבי שמחון, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון מרדכי מרדכי, וסגן הממונה על אגף התקציבים באוצר ראובן קוגן.
בימים האחרונים דנו חברי הצוות במצוקת הדיור, ובכללה בכל נושא הדיור הציבורי והסיוע הציבורי לדיור, וזאת בעיקר בשתי צורות: דיור בר השגה ומכרזי מחיר למשתכן. לגבי דיור בר השגה, ההבנה היא שמדובר בדיור שיעמוד בקריטריונים בינלאומיים של הוצאה חודשית על דיור שלא תעלה על 30%-35% מהכנסות משק הבית ברוטו.
ו
אולם בעוד שדיור בר השגה עדיין לא ממומש בישראל, מבצעי דיור למשתכן שמאורגנים על ידי משרד השיכון ונעשים על קרקעות מדינה, מבוצעים כבר כיום ורובם מופנים לאוכלוסייה חרדית. הדבר עורר באחרונה ביקורת קשה כנגד הנורמות שלפיהן מתבצעים המבצעים.
הבעיות של מבצעי מחיר למשתכן נעוצות בשני פרמטרים: הראשון הוא גודל המשפחות, משום שהם נותנים עדיפות למשפחות עם ארבעה ילדים ויותר. אטיאס כבר הודיע שהוא פועל לצמצום גודל המשפחות הזכאיות. הפרמטר השני הבעייתי הוא הבחינה הכלכלית של המשפחות הזכאיות להשתתף במבצע. בעוד שאטיאס מנסה לבסס אותה על ההכנסה החודשית של משק הבית, רבים דורשים לשנות את הבחינה לכושר השתכרות.
מדובר בהבדל משמעותי, כי בעוד שבמבחן ההכנסה נכללים גם אנשים שאינם עובדים ומקבלים קצבאות, במבחן כושר ההשתכרות ניתנת עדיפות לציבור שעובד. גורמים במשרד השיכון טוענים כי אין בכך אמת.
"מדובר בניסיון נוסף של אגף התקציבים באוצר לסרס את ההישג של אטיאס בקבלת ההחלטה על שיווק הקרקעות המוזלות", אמר מקור במשרד. "מיצוי כושר השתכרות הוא שיטה טובה לבחינת זכאות בהשלמת הכנסה ובסיוע שאנו מעניקים לזוגות צעירים בשכר דירה. אין בו שום רלוונטיות לנושא המחיר למשתכן, משום שהכל תלוי בסופו של דבר בבדיקות שעורך הבנק לרוכש".
-
מכרזי מחיר למשתכן: מכרזים שבהם הזוכים הם היזמים שהציעו את מחיר הדירה הסופי הנמוך ביותר