נשיא התאחדות הקבלנים: "מחירי הדיור לא יירדו אם לא תטופל בעיית הריכוזית בענף הבנייה"
פרופ' בן דוד בוועדת טרכטנברג: "החינוך לערבים ולחרדים בישראל - ברמה של עולם שלישי"; אלי אלאלוף: "הוועדה שמורכבת ברובה מכלכלנים עלולה לא לראות את הבעיות המיידיות"
אנחנו יכולים לבנות דירות גם ב-500 אלף שקל, אנחנו יכולים לבנות דיור בר השגה, ואנחנו יכולים לבנות דיור להשכרה, הקבלנים הם זרוע הביצוע של הממשלה. אבל הממשלה צריכה קודם כל לוותר על חלק מהכנסותיה מקרקע וממיסוי, לטפל בביורוקרטיה הקשה ולנהל את הענף בצורה נכונה יותר על ידי נטרול המונופולים, הפחתת הריכוזיות והסדרת שיטת החוזים של קבלנים מול המדינה", כך אמר נשיא התאחדות הקבלנים נסים בובליל, שהופיע הבוקר בפני חברי ועדת טרטנברג.
בובליל, שהציג את עמדת התאחדות הקבלנים בנוגע לפתרונות הנדרשים למצוקת מעמד הביניים, אמר, כי המחאה מוצדקת וציין כי התאחדות הקבלנים הייתה הראשונה להתריע על הקושי של זוגות צעירים לרכוש דירה בישראל לאור עליית המחירים." אנחנו ראינו כיצד הזוגות הצעירים הולכים ומתרחקים מהחלום של רכישת דירה חדשה לאור המחסור החמור בדירות שהוא הגורם המרכזי לעליית מחירי הדירות ", אמר בובליל.
עם זאת, ציין בובליל כי הוא חושש שהמחאה לא תוביל לירידת מחירים כל עוד לא תטופלנה הבעיות המרכזיות של ענף הבנייה ובניהם בעיות של ריכוזיות ומונופולים שמונעים התנהלות של הענף כשוק חופשי.
לדבריו, ממשלת ישראל מגבירה ביודעין את הריכוזיות בענף ויוצרת מוקדי כוח על ידי ריכוז כל הפרויקטים והעבודות בידיהן של מספר חברות. לדוגמה, מעלה בובליל את פרויקט עיר הבה"דים, הפרויקט הלאומי הגדול בישראל שמוערך בהיקף של מיליארדי שקלים שיבנה על ידי חברה אחת שתזכה במכרז כולו, במקום לפצל את המכרז ולספק עבודה למספר גדול של חברות, בעיקר חברות מאזור הדרום שמשוועות לעבודה.
גם הרשויות המקומיות תורמות לריכוזיות בענף על ידי פרסום מכרזים עם תנאי סף שמאפשרים רק לחברות הגדולות ביותר לגשת למכרז ועל ידי גיבוש רשימות של קבלנים קבועים העובדים מול הרשות . בובליל הציג לועדה נתונים שעל פיהם במדינות רבות בעולם נקבע כי 25% מהמכרזים הציבוריים יופנו לסקטור העסקים הקטנים והבינוניים.
בהתייחסו למונופולים בענף ציין בובליל את מנהל מקרקעי ישראל הפועל כמונופול בתחום הקרקע כאשר שיטת המכרזים בה המרבה במחיר זוכה היא הגורם המרכזי לעלייה חדה במחירי הקרקע והיא גם הסיבה שהקבלנים לא יוכלו למכור דירות זולות יותר בתקופה הקרובה לאור המחירים ששולמו על הקרקע.
"החינוך לערבים ולחרדים בישראל - ברמה של עולם שלישי"
פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בירושלים, דיבר על שוק התעסוקה ואמר כי "שיעורי האבטלה בישראל מצויינים אולי אבל מה שחשוב זה אי התעסוקה והפתרונות צריכים להיות פתרונות שורש. מה שגורם לצמיחה כלכלית זה פריון. 35 שנה אנחנו בנסיגה במונחים יחסיים למדינות אחרות.
"למרות שיש לנו סקטור בין המובילים בעולם המערב, יש שתי מדינות בישראל - אחת שהיא בחזית הידע והשנייה שמהווה משקולת על כל השאר כיוון שהיא לא מקבלת תנאים וכלים להתמודד במשק מודרני. 35 שנה של תעסוקת גברים בישראל - ואנחנו שהיינו דומים למדינות ה-OECD לפני שנים - עכשיו כבר לא. שיעורי התעסוקה של הגברים בישראל הולכים וגדלים ביחס ל-OECD".
לדברי בן דוד, שני הנושאים שנמצאים בשורש הבעיות הם רמת החינוך והתשתיות. "בתחומי היסוד רמת החינוך בישראל היא בתחתית - מתחת לכל 25 המדינות הרלוונטית", אמר בן-דוד. "וזה רק במקרה של היהודים הלא חרדים, במקרה של הערבים הרמה היא מתחת למדינות כמו אינדונזיה ויחד עם החרדים שלא לומדים מעבר לכתבה ח' - דברים שקשורים לשוק העבודה - מדובר בחינוך של עולם שלישי".
"בנושא התשתיות, ישראל נמצאת הרחק מאחור ביחס למדינות קטנות כמו בלגיה, שווייץ והולנד. בשווייץ קיימים 61% יותר כבישים ובבלגיה פי 6. ברכבות - בדנמרק פי 4 מישראל ובשווייץ פי 9 - ככה לא בונים מדינה".
"הבעיה - רוב חברי הוועדה הם כלכלנים"
אלי אלאלוף, חתן פרס ישראל ומנכ"ל קרן רש"י, אמר כי הוא "גאה שהממשלה הגיבה כמו שהגיבה אל מול המחאה - שלא הופעל כוח נגד המפגינים ולא הזיזו אותם". הביע הסתייגות מהוועדה ואמר: "החשש שלי היא מוועדה של ממומחים שהם רובם כלכלנים - מבלי לפגוע יש יותר מדי מהם בוועדה - ואני חושש שזו ועדה שלא תראה את הבעיות האקוטיות המידיות".
אלאלוף סיפר כי בפעילות שנעשתה עם חיל המודיעין נמצא כי רק 2% ביחידות העלית של המודיעין מגיעים מהנגב ורק 4% מהגליל. "התופעה הזו מייצגת הרבה כישלונות מערכתיים ואכן את העובדה שהפתרונות אינם מסתכמים בכספים. זה אומר שמהפריפריה לא יצאו מובילי המחר בכלכלה, במדע ובתרבות כי הנושאים האלה לא מגיעים אליהם ברמה הנדרשת. ברגע שהשירותים האלה מגיעים לפריפריה, התוצאות הן מיידיות. בפעילות שעשינו עם חיל המודיעין הצליחו להגיע 9 ילדים מהפריפריה ליחידת 8200".
"יש בעיה מבנית בגיל הרך. לא רק מעונות הן הבעיה, רק שליש מהילדים מגיעים אליהם, וגם אם יהיו יותר אין מספיק ילדים שלהורים שלהם יש 1800 שקל, אז הם יישארו ריקים", אמר אלאלוף. "יש אפשרות ליצירת מעונות בעלות נמוכה יותר ומסובסדת.
"בעיית הגיל הרך היא בעיה של מערכת שלמה שמפוצלת בצורה אבסורדית - עד גיל שנה הילד באחריות משרד הבריאות, עד גיל 3 זה כבר עובר לתמ"ת - שהקשר אליו לא ברור, מגיל 3, בישובים מסוימים זה כבר באחריות משרד החינוך, ומגיל 5 כל הילדים הם תחת אחריות משרד החינוך. הפיצול הזה הוא אסון - ובמיוחד לילדים החריגים. המשרד הרלוונטי, עם התשתית המחשבתית המתאימה, שרצוי שיהיה לו, זה משרד החינוך. העבירו את הגיל הרך למשרד החינוך, הקימו בו יחידה שתטפל בזה - זו המלצה להחלטה פשוטה שתעזור למאות ואלפי ילדים להגיע למערכות מסודרות".
"לא משנים כיוון של מדינה באינסטנט"
יו"ר הוועדה, פרופ' מנואל טרכטנברג, אמר בתגובה כי "את הבעיות המבניות הקשות לא קונים בכסף - האשליה היא שגודל הפתרון כגודל התקציב. רוב הבעיות שעולות בפנינו הן לא כאלו שכסף יעזור להן, ולכן אין לברוח אל המחשבה שהכסף יפתור אותן. במדינת ישראל נוצר הרושם המוטעה שכל בעיה תיפתר עם תקציבים וזה מונע מלהתמודד עם הדברים האמיתיים".
"אין פתרונות מידיים - הפתרון המיידי היחיד שאני מכיר זה גיליוטינה", המשיך ואמר טרכטנברג. "פתרונות עומק מבניים יקחו זמן. זה לא אומר שלא יהיו בהמלצות שלנו גם צעדים מידיים - אבל לא משנים כיוון של מדינה שלמה באינסטנט".
יהודה טלמון, נשיא לה"ב- לשכת העצמאים והעסקים, הציג בפני הוועדה את בעיית העצמאים ואמר כי "דמי אבטלה לעצמאים זו ערבות הדדית. הפתרון היחיד זה המוסד לביטוח לאומי, המתווה עליו עובדים כעת - קרן הדומה לקרן השתלמות אליה יפרישו העצמאים כספים - מתאימה אולי לעצמאים המבוססים, אך לא לעצמאים החלשים. לכן הפתרון הוא שכל העצמאים יפרישו 0.25% בביטוח הלאומי".