שכירות שפויה בת"א

כל מי שמנסה למצוא דירה להשכרה בתל אביב, יודע שצפוייה לו חוויה לא נעימה בעליל. המשכיר מארגן כינוס של דיירים פוטנציאלים, והחל מהשעה אחת בצהריים נוצר תור ארוך של אנשים המשתרך מהדלת של הדירה עד לגינה בחוץ. מי שמאחר בחמש דקות כבר יודע, שגורלו נרמס על ידי אלו שעטו על הדירה לפניו. אם המשכיר הוא תאב בצע במיוחד, הרי שהוא ינצל את הפופולאריות הזמנית ויכריז על "מכירה פומבית" לכל המרבה במחיר. השוכרים, שלא מוכנים לעזוב את תל אביב, נאלצים לעשות החלטות כלכליות אחרי חמש דקות של ביקור בדירה. הביקוש גובר על ההיצע ובצורה זו הולכים ועולים מחירי השכירות בעיר, לשמחתה של האצולה התל אביבית הישנה, הלוא היא קהילת בעלי הדירות.

מאותה סיבה בדיוק, תנאי המגורים רק מידרדרים. בעלי הדירות מודעים לכוח בידיהם ולגובה המחיר שהם יכולים לגבות עבור הדירה, ולכן בדרך כלל לא עושים דבר כדי לשפר את מצבה. שוכר תל אביבי ממוצע יודע שיצטרך לשפץ את הדירה לבד ויש דברים שבעל הבית לא יעשה עבורו לעולם. יש בעלי דירות שאף קובעים בחוזה השכירות כי השוכרים יצטרכו לשלם על כל קלקול בצנרת, בברזים או במזגן.

דירות כוך אפלוליות על ציר אוטובוסים עם מקלחות במצב מתקלף מושכרות מידי יום לתל אביביים בלי משא ומתן. אם השוכר לא מסכים לתנאים, בעל הבית יודע שימצא מהר מאד עוד עשרה שיסכימו, ולכן לרוב אין אפשרות ממשית לויכוח. בשנים אחרונות מצאו בעלי הדירות טרנד חדש – חלוקת דירות להשכרה. דירה של לא יותר מ- 60 מ"ר יכולה להיות מחולקת על ידי בעל הבית באמצעות קירות גבס לשלוש דירות של 20 מ"ר. כל אחת מהדירות הללו מושכרות בנפרד במחיר מופקע, ועד כמה שזה נלא נשמע קוסם במיוחד לגור בצפיפות כזו – יש אנשים שמוכנים לכך. ולא מדובר רק בעובדים זרים.

יצאנו לבדוק האם יש עדיין כמה פניני חמד בתל אביב שאפשר לשכור בתנאים טובים. האם קיים בכלל מצב לרמת שכירות נורמאלית בתל אביב, איזה רחובות הם הנעימים ביותר למחייה ולמה ניתן לצפות מבחינת המחיר? כל התשובות.

בסיסי ויקר בתל אביב

יצאנו לבדוק כמה ישלמו כיום שוכרים המעוניינים בתנאי מחייה נורמאליים במרכז תל אביב. כשאנחנו מדברים על תנאי מחייה נורמאליים, אנחנו לא מתכוונים לדירות במגדל היוקרה שבו שוכן אהוד ברק או בפנטהאוס חמישה חדרים מול הפארק. כל מה שביקשנו הוא דירות נעימות, במצב טוב, לא מחולקות, ברחוב שקט. מעין פניני נדל"ן שיכולות לפנק את השוכרים, בלי לגזול מהם יותר מידי דולרים כל חודש.

לצערנו, גילינו שעל התנאים הבסיסיים ביותר צריך לשלם – והרבה. "דירות בתנאי מחייה בסיסיים טובים מושכרות כיום במחיר ממוצע של 800 עד 850 דולר" מסביר אבי אייקורט מ"אייקורט נכסים". עוד מסביר אייקורט: "תל אביב הפכה לעיר למעמד הבינוני ומעלה ולבעלי מקצועות חופשיים כמו אנשי אופנה, אנשי תקשורת, עורכי דין ורואי חשבון, כלומר מדובר באוכלוסייה 'מפונקת' יחסית שמוכנה לשלם את המחיר".

נכון לעכשיו, לא נראה שמחירי הדירות ירדו. שוכרים ותיקים רבים בתל אביב קיבלו לאחרונה הודעות לא נחמדות מבעלי הבית שלהם, אשר העלו את רמת השכירות בדירה ביותר מ- 15%. אייקורט מוסיף: "כל עוד המצב הביטחוני והכלכלי ישמור על שקט, אני מעריך שמחירי הדירות בתל אביב יגיעו תוך שנת שנתיים ל- 900 עד 1,000 דולר לדירה בסיסית של שני חדרים בגודל של 40 מ"ר".

לב העיר

רוב השוכרים בתל אביב מחפשים "רחוב שקט וקרוב למרכז", ממנו יוכלו להגיע בזריזות לקולנוע, למרכז קניות או למסעדות מעולות. בלב ליבה של תל אביב יש רחובות כאלה שישאירו אתכם בעניינים, ולא מדובר ברחובות כמו אלנבי, קינג ג'ורג', דיזינגוף או אפילו שינקין, בהם יש תנועה ומסחר לאורך כל היום והלילה.

מסתבר שיש רחובות חמד חבויים שלא הרבה מכירים, עם דירות טובות, שקט, אווירה שכונתית ואפילו קצת ירוק בעיניים. יחד עם זאת, כשגרים בלב העיר ברחובות מוצלחים, צריך לדעת גם לשלם את המחיר. נאור מ"נדל"ן שינקין" מסביר: "ברחובות יפים ושקטים השכירות תהיה גבוהה יותר מאשר ברחובות סואנים. עלות השכירות נעה בהם בין 800 דולר ל- 1,600 דולר, תלוי ברחוב ובסוג הדירה". נאור מסביר כי ההפרש בין דירה ברחוב שקט לדירה דומה ברחוב סואן יכול לעמוד על מאות דולרים בשקט.

באופן כללי תוכלו למצוא באזור הזה את כל סוגי הדירות, החל מדירות בסגנון אירופאי קלאסי עם תקרות גבוהות, מרפסות וחללים רחבים, עד דירות חדשות יותר משנות ה-70 עד ימינו. קחו בחשבון שעקב גילן, דירות רבות באזור אינן מצוידות בחניה או במעלית, אבל "הדירות המודרניות יותר, שיש בהן חניה ומעלית לא תמיד יקרות יותר מהדירות הישנות" מוסיף נאור. כנראה שיש מי שקוסם להם דווקא הסגנון והעיצוב הישן.

אז איפה ניתן למצוא את אותם רחובות מקסימים בלב תל אביב? במתחם הקרוב לאזור שינקין ורוטשילד אפשר למצוא בין היתר את רחוב הגלבוע, המהווה מדרחוב הולנדי שקט, מלא פינות חמד של עצים וספסלים וחניה לתושבי הרחוב בלבד. סמטת לאן א' וסמטת לאן ב' הן סמטאות ללא מוצא, שגם בהן חניה לתושבי הרחוב בלבד. רחוב מיכל ידוע באווירה החברתית השכונתית שיש בו. רחובות נוספים שעומדים בתואר של רחובות שקטים ונעימים הם רחוב פרץ חיות, אנגל, המגיד, ג'ורג' אליוט ורחוב ורבורג. בכל הרחובות הללו אין בהם מסחר או תנועת כלי רכב כבדה. קחו בחשבון שהתחלופה של הדירות ברחובות הללו נמוכה. מטבע הדברים, מרבית הדיירים נשארים בדירות שלהם מספר שנים.

מזרח העיר

המעוניינים לגור בתל אביב ולא לשלם הרבה כסף, יכולים לנסות ולמצוא את מזלם באזורים קצת פחות מבוקשים, ואולי קצת פחות מטופחים, אבל עם הרבה פוטנציאל בעתיד. אחד מהאזורים הללו הוא אזור שדרות יהודית במזרח העיר. שדרות יהודית מצטלב ממזרח עם דרך מנחם בגין, דרומית למחלף קפלן, שנמצא בתהליכי שיפוץ. אייקורט מסביר: "יש לאזור הזה יתרון של קרבה לעורקי תנועה גדולים וליציאה מתל אביב. לקניון עזריאלי ולאזור קרליבך ניתן להגיע משדרות יהודית תוך חמש דקות הליכה". אייקורט עוד מוסיף כי האזור לאחרונה התחיל לצבור תאוצת פיתוח, יש בו שבילי אופניים וחיבור נוח לאבן גבירול, ויותר ויותר צעירים מוצאים בו מקום טוב למגורים. יחד עם זאת, קחו בחשבון שמדובר באזור בו התעשייה, המסעדות ומכוני הליווי משתלבים יחד עם אזורי מגורים.

באזור שדרות יהודית ניתן למצוא מספר רחובות קטנים ושקטים למגורים. מאייקורט קיבלנו רשימה של מספר רחובות מומלצים, בין היתר רחוב ישראל ב"ק, גרשון ש"ץ, נתן ילין מור, יוסף קרו, הנצי"ב, אישרליש ורחוב שפע טל. ממידע שקיבלנו מאייקורט השכירות בהם נעה בין 500 ל- 600 דולר לדירת 2 חדרים או 650-750 דולר לדירת 3 חדרים.

דרום העיר

דרום העיר מאז ומתמיד היה אזור מתועש, פחות מושקע ופחות מטופח, בין אם מבחינת ניקיון, ביוב, אינסטלציה או צמחיה. יש הטוענים שלא נעים להם לצאת בערב לקנות חלב בחלק מהאזורים הדרומיים בעיר ולכן שוללים את המגורים בהם מראש. יחד עם זאת, דרום העיר מציע דירות גדולות וחניה בשפע. השכירות באזורים הללו נמוכה בעשרות אחוזים לעומת לב העיר והתנועה של הדיירים הצעירים אליו זורמת בקצב שוטף.

את שכונת פלורנטין כולנו מכירים, ולמרות שהיא מלאה צעירים, מדובר באזור צפוף יחסית שרמת הניקיון בו מכאן והלאה. יש עוד כמה שכונות ורחובות שאפשר לגור בהם בדרום העיר, והם אפילו עשויים להיות יותר חביבים משכונת פלורנטין המפורסמת. לדוגמה, שכונת מונטיפיורי, שנמצאת מערבית לדרום רחוב רוטשילד, היא שכונה עתיקה המשלבת מסחר, תעשיה ומגורים. "מדובר באזור עם תנופת בנייה גבוהה, בו דירות רבות נהפכות ללופטים ומשרדים עוברים שיפוץ ליחידות דיור לכל דבר" מסביר נאור.

אזור נוסף שהפך חביב על תל אביבים רבים הוא אזור גן החשמל. מדובר באזור הסמוך לרחוב רוטשילד, הפעם ממזרח. "גם באזור זה יש שילוב של תעשיה, מסחר ומגורים אבל ניתן למצוא בניינים מעוצבים, גינה יפה באמצע המתחם וחנויות מעצבים ויש הרבה אנשים שאוהבים את זה" מסביר נאור.

אזור נוסף בדרום שנמצא בשלבי פיתוח הוא אזור רחוב הגר"א הממוקם בין רחוב הרכבת לרחוב לוינסקי, סמוך לתחנה המרכזית הישנה. אמנם, מדובר באזור של מסחר ומועדונים שיש בו תנועה סואנת, אך אייקורט טוען שיש בו גם רחובות קטנים ושקטים שניתן למצוא בהם דירות איכותיות בסגנון של פעם, עם חדרים ענקיים ותקרות גבוהות כמו שכולם אוהבים. האזור כולו נמצא במרחק של כ- 10 דקות הליכה מרוטשילד ומרבית אזורי החניה בו לא מסומנים כלל, לא כחול לבן ולא אדום לבן (כבר שכחנו שיש דבר כזה - מדרכות אפורות בתל אביב). רחובות שקטים מומלצים נוספים באזור כוללים את רחוב ארלינגר, סלומון, עין הקורא, הנגב ורחוב השרון. קחו בחשבון שמאחר שמדובר באזור התחנה הישנה, צריך לעשות כאן עבודת מחקר יותר רצינית כדי למצוא את הדירה הנכונה. מכל מקום, רמת השכירות כאן עומדת על 550 עד 650 דולר לדירת שלושה חדרים.

הצפון הישן

אזור הצפון הישן בתל אביב משתרע מערבית לאבן גבירול החל מז'בוטינסקי צפונה, ומזרחית לאבן גבירול, מרחוב פינקס עד פארק הירקון. האזור נחשב לאחד מהמבוקשים בעיר, בעיקר משום שהוא שקט יותר, מטופח, נקי ומותאם למגורים. היציאה מהאזור הזה מחוץ לתל אביב נוחה ומהירה יחסית ואין בו הרבה תעשיה ותנועה כבדה. אולם, כמו אזור לב העיר, גם הצפון הישן ידוע ברמות המחירים שלו. שי אלקיים מ"סוקולוב נכסים" סיפר לנו שרמת השכירות באזור, עבור דירות ראויות למגורים באיכות טובה, מתחילה ב- 800 דולר לדירות 2.5 חדרים ועד 1,200 דולר לדירות 3 חדרים. "ככל שהדירה מושקעת יותר, בפינה שקטה יותר ועם מעלית וחניה, כך גם המחיר עולה" מסביר אלקיים. גם סוג האנשים שתמצאו בשכונה שונה מאלו המתגוררים בפלורנטין, אולי בורגנית יותר: "האזור כולל אוכלוסיה סולידית יותר, שחשוב להם השקט יותר מקרבה לפאבים".

אזור הצפון הישן מחולק למספר מתחמים עיקריים. המפורסם מבינהם הוא מתחם בזל הסובב סביב הרחוב ואליו מגיעים מבקרים רבים גם מחוץ לעיר. במתחם עצמו חנויות מסוגננות ובתי קפה יאפים. הרחובות הקטנים החוצים את בזל הם מבוקשים במיוחד, מאחר שהם ברובם רחובות שקטים שאין בהם מעבר של אוטובוסים. הרחובות הסואנים יותר באזור הם רחובות כדוגמת שד' נורדואו וצפון דיזינגוף. לכל השכונה יש מראה אירופאי משהו, אבל חניה כמעט ואין וגם החניון ברחוב בזל מפוצץ תמידית.

מתחם נוסף ומבוקש הוא כל האזור הנתחם בין רחוב פינקס, אבן גבירול ממזרח ופארק הירקון. "בעקבות הקרבה לפארק, האזור הזה כולל אוכלוסיה בוגרת יותר וזוגות צעירים עם ילדים. גם החניה באזור הזה נוחה יותר מאשר במתחם בזל" אומר אלקיים, ומוסיף כי למרות זאת, מחירי השכירות הם באותה רמה כמו במתחם בזל.

אחד הרחובות המבוקשים ביותר באזור הוא רחוב בני דן הממוקם מול פארק הירקון, שרבים היו רוצים לכנות אותו ה"סנטרל פארק" של תל אביב. "נכסים קרובים לפארק נחטפים במהירות" מסביר אלקיים ומצביע על כמה רחובות שקטים המומלצים באזור, בין היתר רחוב ברנדיס, הילדסהיימר, עובדיה ואפילו ויצמן, המהווה ציר מרכזי לאוטובוסים, אך הופך מבוקש יותר ככל שמתקרבים לפארק. רחובות קטנים מבוקשים נוספים באזור הם רחוב שטריקר ורחוב לואי מרשל.

באזור רחוב ירמיהו, הפעם מערבית לאבן גבירול, שוכנים עוד כמה רחובות בעלי שמות של נביאים, ביניהם יחזקאל, ישעיהו, עמוס וכדומה. רחוב ירמיהו עצמו יותר רועש מהאחרים מאחר שהוא יותר מסחרי, אבל הרחובות הקטנים סביבו מבוקשים. אלקיים מזכיר את רחוב יחזקאל באופן מיוחד: "מדובר ברחוב שנמצא מול גן הנביאים, גן מטופח שהוא פשוט פינת חמד נחמדה שילדים יכולים לשחק בה ובעלי כלבים יכולים לטייל. ברחוב אווירה חברתית מאד טובה והדירות ברף הגבוה נחטפות במחיר גבוה בהתאם". גם רחוב סוקולוב הנמשך ממתחם באזל למתחם ירמיהו נחשב רחוב טוב, למרות שיש בו יותר תנועת כלי רכב מרחובות אחרים, אך אין בו תנועת אוטובוסים.

יפו

יפו היא אולי לא תל אביב ממש, אבל היא הופכת יותר מבוקשת ככל שמחירי השכירות בלב תל אביב עולים. דבר אחד אפשר לומר עליה בברור – או שאוהבים אותה או ששוללים אותה מראש. יש סטיגמה ליפו שאולי מרחיקה ממנה אנשים, אבל מסתבר שאפשר למצוא בה גם תנאי מחייה טובים במחירים סבירים. נאור מ"נדל"ן שינקין" מסביר על מתחם נוגה, הנמצא מערבית לשדרות ירושלים לכיוון צפון יפו: "ניתן למצוא באזור לופטים בקומת קרקע עם תקרות גבוהות, חללים גדולים בבניינים יפים". נאור מוסיף כי רמת השכירות ביפו יכולה להיות נמוכה בכ- 30% לעומת לב העיר ונותן דוגמה חיה: "דירת גג 3 חדרים בגודל 80 מ"ר עם תוספת של גג של 120 מ"ר באותו מפלס, הושכרה ב- 650 דולר בלבד". מכאן והלאה אתם צריכים להחליט לבד, איזה איזור באמת שווה את הטרחה.