יצאנו חומוס
בגלל שחומוס טרי זה מפחיד ומלא קוליפורמים - זאבה החליטה לנסות את החומוס החדש של צבר, עם סחוג. על הדרך היא ניסתה גם את סלט החצילים הירושלמי החדש. שווה או לא שווה?
בשבועות האחרונים אי אפשר להתחמק מכל מיני תחקירים למיניהם, המטיחים בפנינו כי "צלחת החומוס שלכם מלאה בקוליפורמים!" ו"במקום לאכול יוגורט, אתם אוכלים בלוף!". אני לא רוצה לשמוע מזה. אני דוגלת בהשקפה שמה שאתה לא יודע לא יהרוג אותך. כמו שאתה לא רוצה לדעת כמה גברים היו לה לפניך וכמו שאת לא רוצה לדעת אם באמת נחתו עב"מים על כדוה"א, אני מעדיפה לא לדעת כמה חיידקים צואתיים מכיל החומוס שלי ומכמה אבקה עשוי היוגורט.
מכיוון שמקולו הרועם של רפי גינת קשה לחמוק והתיאבון כבר נהרס, הלכתי לחפש תחליפים לצלחות הקוליפורמים לצריכה ביתית ובטוחה. על מדפי הסלטים בסופרמרקט נחתו השבוע שני מוצרים חדשים: סלט חומוס עם סחוג וסלט חצילים ירושלמי של צבר. כינסתי חברים, פתחתי שולחן ויצאתי לחפש תשובה למה ששיפרה שואלת כבר חודשיים - צבר, עושים באהבה או לא עושים בכלל?
על מה המהומה
ראשית דגמנו את סלט החציל הירושלמי של צבר, המכיל חציל על האש עם ביצה ובצל ירוק. לדברי היצרנית, הסלט יצא בעבר במהדורה מוגבלת והוחזר לאור בקשות חוזרות ונשנות. לנו, לעומת זאת, לא ברור על מה היה כל הרעש.
סלט החציל הירושלמי דומה מאוד לסלט החציל על האש הרגיל של צבר. חתיכות הביצה קטנות מדי ובקושי מורגשות, וגם לנוכחות הבצל הירוק קשה לשים לב. למיטב זכרוני, הסלט החציל הירושלמי האמיתי אמור להכיל שבבי בצל מטוגן ומיונז. הויתור עליהם עושה את הסלט למעט אנמי, אך גם נמוך יחסית בערכו הקלורי- 144 קק"ל ל-100 גרם.
הסלט השני, חומוס עם גרגרים בתוספת סחוג ירוק, היה מעט מעניין יותר. הסחוג הירוק מעודן למדי, כשהכוסברה והשום מודגשים יותר מאשר הפלפלים הירוקים. חובבי הסחוג האמיתיים לא יסתפקו בסחוג אמצע-הדרך התעשייתי של צבר, אך מי שמחפש טוויסט מעט חריף לחומוס שלו עשוי לאהוב את חומוס הסחוג החדש.
בשורה התחתונה
סלט החציל הירושלמי וסלט החומוס עם סחוג ירוק של צבר שניהם חביבים, אם כי לא מרגשים במיוחד ובטח שלא מתחרים במה שמוגש בחומוסיות. לפחות כאן הקפה שבסוף יהיה על הבית.
את סלט החציל הירושלמי וסלט החומוס עם סחוג ירוק של צבר ניתן להשיג ברשתות השיווק במחיר מומלץ של 12-14 שקלים לאריזות של 500 גרם.