לאכול חמנייה ולנוח

"פה זה לא קייטנה", אמרו לי המ"כיות בטירונות, אחראי המשמרת בבתי הקפה והמרצים באוניברסיטה. אישית, נראה לי שמי שטבע את המשפט הזה לא עבד בקייטנה ולו יום אחד בחייו. את הטעות הזו עשיתי אני לפני שנים רבות, כשהדרכתי בקייטנה של המתנ"ס הקהילתי המקומי. לא הייתה זו קייטנה של ילדי מחשב חנונים, שנמנעו משהייה בשמש בשל הזדקקותם אף למקדם הגנה מפני הירח, וגם לא קייטנת ג'אז של דיוות קטנות שכל חלומן היה להיות אתי פולישוק כשתגדלנה. בקייטנה שלי היו ילדים נטולי כישרונות או תחביבים מיוחדים, חוץ מאחד אולי: לעשות בפרק זמן נתון כמה שיותר רעש ובלגן.

"זאבה! הוא הדביק לי את המסיכת גבס לפנים!", התמרמרה ילדה אחת בסדנת המלאכה. "זאבה, תראי! אני על ראש התורן!", צעק לי ילד אחר בשעת המסדר. "אופס, בטעות ליקקתי אותך", שיתפה אותי ילדה נוספת בסתם יום של חול. "אוף!", רטנתי, "במה לעזאזל מאכילים את השדים הקטנים האלה, שיש הם כ"כ הרבה מרץ להוציא על שטויות?".

להחליף את השוקולד בחרובים

ייתכן והתשובה לשאלה טמונה בשוקו ולחמנייה עם ממרח שוקולד שנהגו הקייטנים הצעירים לאכול מדי בוקר. על כן, הורים ומדריכי קייטנה רבים מביניכם יתעניינו אולי לשמוע כי חברת בראשית השיקה לאחרונה סדרת ממרחים חדשה על בסיס אבקת חרובים, המהווה אלטרנטיבה לקקאו המכיל קפאין שגורם להיפראקטיביות. סידרת הממרחים החדשה, הנקראת חרובית, כוללת ממרח חרובים רגיל, ממרח חרוב-אגוז, ממרח חרוב-שקד ועוד.

מכיוון שטעם החרובים הוא טעם נרכש, בחרתי לנסות בשלב זה את ממרח חרובית בטעם חרוב-שקד. באותה הזדמנות, החלטתי לדגום גם את ממרח חמנית של אותה יצרנית, אשר קיים על המדף מזה זמן מה ומבוסס על גרעיני חמניות. שני הממרחים מתהדרים בסיסמה "בריאות עם טעם". מבט על התווית מגלה שהם מתבססים על מרכיבים טבעיים בלבד: אבקת החרובים היא אורגנית, ושניהם מכילים סוכר קנים אורגני ושמן טבעי שלא עבר תהליכי הידרוגנציה ואינו מכיל טרנס. אז בריאות יש, מה בנוגע לטעם?

פתחתי את מכסה חרובית חרוב-שקד, ושכבת שמן נוזלית קידמה את פניי. "זה נורמלי", הרגיעה אותי התווית על האריזה, "שמוצר טבעי מסוג זה יתחלק והשמן יצוף. יש לערבב היטב ולשמור במקום קריר (ולא במקרר)". ערבבתי היטב, ושמתי לב כי הממרח מכיל חתיכות קטנטנות. אלו, לפי התווית, עשויים להיות סויה, תירס, בוטנים, שומשום או אגוזים; אלרגנים - הרחקו.

מתוק, אבל לא דיאטטי

ממרח החרוב-שקד מעלה ניחוח דומיננטי של חרובים, וצבעו החום בהיר כנראה לא ישמח את ילדיכם. עם זאת, טעם החרובים די מועם בזכות השקדים והסוכר הרב שהתווסף לו. הממרח, שימו לב, אינו דיאטטי כלל ומכיל 562 קק"ל ל-100 גרם, לעומת 530 קק"ל לממרח נוטלה. סך הכל, הממרח די מזכיר ממרחי שוקולד אחרים, וטעמו סביר למדי.

ממרח החמנית, לעומתו, מזכיר בטעמו ממרחי חלווה, אך בצורה עדינה יותר. ייתכן ולילדיכם ייקח זמן להתרגל לרעיון הממרח על בסיס חמניות, אך הטועמים המבוגרים כבר התמכרו. ממרח זה מכיל פחות קלוריות ממרח החרוב: 481 קק"ל ל-100 גרם.

הבטתי בממרחים של בראשית. בביה"ס היסודי, נהגו בני כיתתי לאכול סנדוויצ'ים עם קוטג', ריבה או ממרח שוקולד. אני הייתי היחידה שאימה נהגה לשים לה בפיתה טונה וכרוב אדום. הארומה שהעלתה הפיתה לא הותירה את בני כיתתי אדישים, ומאז ועד התיכון יצאתי טונה עם הכינוי שהודבק לי, "טונה פישטונה". כיצד היו מגיבים בני כיתתי אם בסנדוויצ'ים שלי היו הממרחים של בראשית? כיצד הייתי מתמודדת עם הכינוי "זאבה החרובית", או גרוע מכך "זאבה החמנית"?

בשורה התחתונה

לילדיכם השובבים המעקמים פרצוף למראה קוטג' או אבוקדו ומתעקשים לאכול רק סנדוויץ' עם ממרח שוקולד, ממרח חרובית וממרח חמנית של בראשית מהווים אלטרנטיבה בריאה ודי טעימה (מי יותר ומי פחות) לממרחים הרגילים. לצד זאת, הם מהווים גם אלטרנטיבה יקרה משהו: המחיר נע בין 25 שקלים ל-30 שקלים לאריזה בת 500 גרם, מחיר גבוה עבור מי שרק מתלבט אם לנסות.

הממרחים של חברת בראשית מוצעים גם ללא תוספת סוכר. ניתן להשיגם בחנויות הטבע וברשת שפע-שוק.