התמכרנו לעץ

בגיל 25 בערך התחלתי להרגיש שאולי, כנראה, באיזושהיא צורה - אני מתחילה להזדקן. פתאום לא התחשק לי להתלבש יפה ולנסוע לתל אביבה, רק כדי לדפוק כמה בירות ולשמוע מוזיקה לא מלהיבה בווליום גבוה מידי. חיפוש חניה בערב שישי כבר לא נשמע לי כמו חוויה מלהיבה, ואם הטמפרטורות בחוץ היו נמוכות מ- 17 מעלות, הטלתי מייד וטו על כל צורת בילוי שאינה כוללת מלבושי טרנינג.

וככל שרמת האסטרוגן בגופי הלכה וירדה, כך התפתחה לה צורת בילוי אלטרנטיבית, המתאימה לאנשי בית, מפגשים חברתיים ולילות חורפיים בעיקר: משחקים של פעם. הטאקי היה כמובן האפשרות הראשונה, ואליו הצטרפו משחקי קלפים נוספים כמו שיטהד, רמי וכולי. כשנמאס לנו, עברנו למשחקי קופסא שגרמו לנו להרגיש כאילו חזרנו בזמן אל קיץ 83 - טריוויה, מונופול וצוללות. הבעיה היא, שאת כל המשחקים האלו אנחנו משחקים מאז שהיינו ילדים קטנים, ולכן, כשהם יצאו לנו מהחורים באופן סופי לא הופתענו, אבל כן היינו משועממים. שוב.

משועממים? לכו תבנו משהו

ואז, נחתה אצלנו הקפלה. איש אינו זוכר מאיפה בדיוק, היות והיא עברה לא מעט ידיים והשאלות בין חברים עד שהיכרנו אותה. הקפלה, למרות השימוש בלשון נקבה, היא קופסא מלאה בכפיסי עץ קטנטנים, שכולם בלי יוצא מהכלל נראים אותו הדבר. זה אמנם לא נשמע מלהיב, אבל חכו - זוהי רק ההתחלה. בסוף הערב, כשתמצאו את עצמכם מזיעים על דינוזאור מעוות משהו שהרכבתם במו ידיכם מהכפיסים האלו, ללא עזרת דבק, תבינו עד כמה העסק הזה ממכר.

קצת רקע: הקפלה היא פרי מוחו הקודח של מהנדס הולנדי (טום ון דר ברוגן) שהיה מעט חולה נפש, לפי דעתי. ון דר ברוגן החליט לתכנן את טירת חלומותיו בעזרת כפיסי עץ, אותם הוא לא טרח להדביק אחד לשני כדי שיוכל לעשות שינויים מתי שירצה. כדי שכל העסק הזה יהיה יציב, הוא ייצר את כפיסי העץ מעץ מיוחד ובחיתוך לייזר, כך שכל הכפיסים יהיו זהים לחלוטין (כאן נכנסת ההפרעה הנפשית לתמונה). עם הזמן, הסתבר שהבנייה עם כפיסי העץ היא לא רק נוחה, אלא גם מאוד מהנה. הדיבור על השעשוע החדש עבר מפה לאוזן - אדריכלים השתמשו ברעיון כדי להציג דגמים בפרזנטציות, הילדים שלהם השתמשו בהם בתור אופציה חילופית ללגו, ולפני שמישהו הבין מה קורה, ון דר הפך את הפטנט למשחק, הפיץ אותו ברחבי העולם ועשה המון כסף.

אז איך משתמשים במשחק הזה בכלל? פשוט מאוד. הרעיון הוא ליצור בעזרת כפיסי העץ מבנה בעל ערך, תוך כדי שמירה על איזון, יכולת מוטורית עדינה וריכוז. ביננו, לא יזיק גם קמצוץ של תכנון מראש - אם כי אף אחד לא יכעס אם הדינוזאור שלכם יזכיר באופן חשוד דווקא את מבנה הוותיקן. העיסוק בבנייה מהווה 90% מהפאן - התוצאה הסופית היא רק בונוס.

למי זה מתאים?

לא שאני וחברי מוכשרים בצורה יוצאת דופן במוטוריקה עדינה, אבל איכשהוא, כשארבעה אנשים עובדים ביחד כדי לבנות משהו (ולא במסגרת עבודה או מבחני מיון) - כל אחד תורם משהו לעסק והזמן רץ בכיף. אפשר לשחק בו גם לבד או בזוגות, בעיקר אם הפזל 2000 חלקים שהתחלתם לבנות מעלה אבק כבר חודש. כי זה היתרון של הקפלה - אפשר להמשיך לשחק גם אם אבד לכם חלק, ואפשר לשנות את כל מה שעשיתם באמצע הדרך, רק בגלל שבא לכם. לא לגמרי במפתיע, גם ילדים יכולים להנות מהקפלה, כל עוד הם גדולים מספיק כדי להבין שלא מומלץ לדחוף את הכפיסים לאף. מה שבטוח - זה הרבה יותר מאתגר מלגו, כך שאם ילדכם מיצה כבר את כל אפשרויות הלגו-חלל-טירה-ספארי הקיימות, יכול להיות שזו ההזדמנות לגמול אותו ולקדם אותו קצת בחיים.

בשורה התחתונה:
אם אתם עדיין סקפטים, אני ממליצה פשוט להחזיק חבילה אחת בבית. אין לה תאריך תפוגה, היא מתאים לכל הגילאים ואפילו לשומרי שבת (כי לא משתמשים בדבק).
חבילת קפלה מקורית ובה 200 חלקים עולה כ- 290 שקלים, וחבילה של 100 חלקים – 190 שקלים. יש בארץ גם לא מעט חיקויים, הם אמנם יותר זולים, אבל הבעיה שלהם היא שהכפיסים מתקלקלים מהר.

מוקד הזמנות: 1700-708590