תכינו מסטיק

קשה לאהוב שום (לא משנה באיזו צורה) ובו בזמן להיחשב כטיפוס סוציאלי. אני יודעת, כי בצעירותי הייתי מכורה ללחם שום של רשת המסעדות סבארו, בתקופת הזוהר שלהם. הייתי אז כה צעירה ורכה בשנים, שלקח לי זמן להבין שלא כולם משתגעים מאהבה לריח החריף של השום, בדיוק כמו עם ריח של דלק, דבק מגע, צבע טרי ומרקרים עבים.

עקב הטראומה של הגילוי הנורא הזה, התחלתי להמעיט בצריכת לחם שום עד שהתחביב התפוגג לחלוטין. אבל רצה הגורל, והגיע אלינו חבילה של מקלות שום לבדיקה. מה אעשה? האם אקריב את אידיאולוגיית השום שלי עבור כתבה? או שמה אשחד מספר רב של נסיינים כדי להתחמק מהטעימות?

ובכן, אין טעם להיכנס לפאניקה - זה בסך הכול קצת שום. למרות שלא הבאתי איתי מסטיק היום, בסופו של דבר מצאתי את עצמי מכרסמת את המקלות האלו כמו כולם. וכמובן שהדבר גורר איתו ביקורת.

מהומה רבה על שום דבר

מקלוני השום של חברת מעדנות נולדו בתור חטיף לאירוח ונישנוש, או מוצר נלווה לפיצות הקפואות של החברה. המקלונים, מבוססים על בצק שמרים, ואחרי שמחממים אותם בטוסטר אובן, מתקבלות בעצם לחמניות שום דקות, או אם להיות מדוייקים יותר - משהו שמאוד מזכיר לחמניות שום דקות.

ראשית יש לציין, כי למרות שעל האריזה מצויין כי יש לאפות את המקלונים במשך כ- 7 דקות, נאלצנו לתת להם סיבוב של לפחות רבע שעה. היתרון - במהלך דקות אלו התפשט במטבחון ומחוצה לו ריח מגרה של שום, שגרם לכעשרה נסיינים מתנדבים לעמוד בתור מחוץ למטבחון ולשאול מה לעזאזל, ערוץ כסף פלוס החליט לבשל הפעם.

לצערם הרב של המתנדבים, התוצאות היו פחות מלהיבות מהריח עצמו. כן, המקלונים היו קריספים, וכן, היה להם טעם נחמד, אבל יחד עם זאת - רוב הטועמים טענו כי יש להם יותר ריח מטעם, וכי השום פשוט לא דומיננטי מספיק. למרות הקיטורים - 16 המקלונים שהיו באריזה נחטפו במהירות, ותוצאות הטעימה הראו על רוב של 4 טועמים שהצביעו לטובת המוצר הזה.

בשורה התחתונה

אכן, מומלץ לנישנוש - ורצוי שיהיה בסביבה גם משהו לטבול בו את המקלונים, להשלמת האפקט. גם המחיר לא נורא - 10 שקלים לאריזה של 16 מקלונים. רק קחו בחשבון, שאם יש לכם יותר משלושה אורחים, כדאי להכין מראש שתי אריזות.