חקר ביצועים: השבוע של לפיד, ברוורמן ואריאל

פסח - בכל דור ודור, למרות הכל לאורך הדורות, ההגדה של פסח היתה כר פורה לאמנים שאיירו אותה ברוח התקופה. זו היתה גרסת הקו לציווי "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". לעתים עוצב הבן החכם כיהודי עבדקן המעיין בספר התורה, בעוד אחיו הרשע הוצג כחילוני המעיין בעיתון ושולח ידו בהימורים. לעתים הוצג דווקא העבדקן הדתי כאחד הבנים השליליים, בעוד הבן החכם אופיין כקיבוצניק חסון, יפה בלורית וחולצת שרוכים. בימים אלה של היעלבויות והחרמות (אמיתיות או מדומות), כדאי לשוב ולעלעל באותן ההגדות ולזכור שההשמצות חולפות והסטיגמות מתחלפות, ועדיין אנחנו חוזרים בכל שנה, בכל דור ודור, לאתוס הגדול ביותר על כינון העם היהודי ובואו לארץ הזאת, מפולג, רוטן ומקטר כמו תמיד.
אורי רוזביץ

ברוורמן - החמצה הנה הערת שוליים עגמומית לתמונות החגיגיות של השבוע: בעולם הגיוני יותר, פרופ' אבישי ברוורמן, כלכלן מנוסה מהבנק העולמי שהצעיד את אוניברסיטת בן־גוריון להישגים מלהיבים, היה אחד מקברניטי הכלכלה הישראלית. שר האוצר, למשל. אבל בפוליטיקה הקטנה, הקטנונית, הקטטונית שלנו, ברוורמן נאלץ להיאבק על תפקיד יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, שבדוחק הולם את מידותיו. המועמד שלא מוותר לו הוא איתן כבל, בחור טוב, באמת בחור טוב, במובן הטוב של המילה, אבל עם כל הכבוד - הוא יכול להיות לכל היותר תלמידו של ברוורמן. אני לא בקי בתקנון של מפלגת העבודה, אבל אם המפלגה לא יכולה לסדר לברוורמן אפילו את ועדת הכלכלה, אולי בכל זאת צריך לחשוב מחדש על הוועדה המסדרת.
יואל אסתרון
פרופ' אבישי ברוורמן

קפריסין - מחפשים מימון לחילוץ האיחוד האירופי הטיל בסוף השבוע פצצה כשיזם, עם ממשלת קפריסין, תוכנית לממן את חילוץ האי באמצעות מיסוי פיקדונות הבנקים. 70 מיליארד יורו פיקדונות יש באי, מהם 30 מיליארד של זרים, רבים מהם בעלי ממון רוסים שקפריסין משמשת להם מקלט מס - וגם חומדים את הגז שלחופיה ומציעים לסייע לה במשבר בתמורה. אבל בתוך ימים ספורים היוזמה התחילה להיסדק, עם החלטה לפטור את הפיקדונות הקטנים והבנה שמיסוי הפיקדונות הגדולים לא יכניס מספיק כסף, ומנגד עלול להבריח מהמדינה הרבה מאוד כסף. ביום שלישי בערב הפרלמנט כבר פסל את היוזמה כולה, גם במתווה המרוכך, והשאיר את קפריסין שוב על סף תהום. אולי היא לא תגדיל את המס על האזרחים, אבל היא קרובה מתמיד למכור את המשאבים הטבעיים שלה לזרים כדי להצליח לשרוד.
תמר טוניק

לפיד - הצהרת כוונות ברורה ערב כניסתו לתפקיד שר האוצר מיהר יאיר לפיד לעצור את הדיון על התקציב הדו־שנתי, שכיית החמדה של קודמו יובל שטייניץ. זה היה מהלך מתבקש, אבל גם מפתיע - התקציב הרי יעבור רק בקיץ, כך שהוא ממילא לא דו־שנתי, מקסימום לשנה וחצי. דווקא העברת תקציב לחצי שנת 2013 ואז תקציב נוסף כמה חודשים אחר כך עשויה להיות התאבדות פוליטית. מצד שני, אולי זו החלטה עקרונית: לדון באופן שוטף, כל כמה חודשים, בסדרי העדיפויות התקציביים של הממשלה. בכל מקרה, עושה רושם שלפיד קיבל עצה טובה, ויצא בהצהרת כוונות ראשונה - תקציב דו־שנתי, זה שגרר גירעון של 40 מיליארד שקל, הוא רעיון רע - מפורשת, ברורה וראויה להערכה.
נעמה סיקולר
יאיר לפיד. הקץ לתקציב הדו־שנתי כהן - ספג תרגיל איפה הכסף, תשאל הפרקליטות את השופט לשעבר דן כהן, שהוסגר השבוע לישראל לאחר כשמונה שנים בפרו; איך ייתכן שסימנס הודתה בתשלום שוחד של 20 מיליון דולר, אבל בפרקליטות יודעים רק על 4 מיליון שכהן קיבל כדירקטור בחברת החשמל. איפה ההסדר, ישאלו פרקליטיו של כהן; הוא הרי היה כמעט סגור עוד כשכהן ישב בפרו, אז דווקא עכשיו, כשהוא בכלא הישראלי, מפוצצים אותו? ובכן, כן. כי כהן כבר פה, והכסף לא. ההתעקשות של המדינה לא לקשור את ההסדר להסגרה מאפשרת לה כעת להקשיח את עמדתה, ולהסכים להסדר רק תמורת קצה חוט לשוחד החסר. מצד שני, דווקא כשכוח המיקוח של כהן פחת, יש לו פחות מה להפסיד מללכת למשפט.
משה גורלי

לוי - פער שכר אדיר ברשת רמי לוי מתגאה בתדמית העממיקו. אצלו הכל פשוט, מיידי, בלי פוזה ובלי חרטות. ככה גם החברה שלו מתנהלת, בינתיים בהצלחה רבה. אלא שמחישוב שעשה "כלכליסט" השבוע עולה כי הפער בין השכר הממוצע של רמי לוי לעובדיו הוא בין הגבוהים במשק, פי 62. יותר מפי שניים מהפערים ברשתות מתחרות, כגון שופרסל או ויקטורי. לוי טוען שזה לא נכון, שהפערים לא כאלה גדולים, שצריך לנכות מהשכר שלו את הבונוס. אבל בעלים של חברה ציבורית לא חייב למשוך בונוסים. בשביל זה המציאו את הדיבידנדים. רק שאלה מתחלקים בין כל בעלי המניות ולא מגיעים ישר לכיס. כך שההסבר של לוי הוא חרטא אחת גדולה.
גולן פרידנפלד
רמי לוי. פער שכר אדיר
זיסר - תחתית חדשה שקיפות מעולם לא היתה הצד החזק של מוטי זיסר. אבל השבוע אפילו הוא שבר שיא חדש, כשנציג המחזיקים באיגרות החוב עו"ד גיא גיסין הוא שחשף שאלביט הדמיה קיבלה הצעה מקרן הפרייבט אקוויטי TPG להשקיע בחברה מאות מיליוני דולרים תמורת השליטה בה, ועל הדרך לגלגל לבעלי האג"ח תספורת של 40%. זיסר חייב להם 2 מיליארד שקל, אבל הוא לא חושב שצריך לעדכן אותם אם כסף יוזרם לחברה, כמה ממנו יגיע לידיהם ובאילו תנאים. מבחינתו, זה לא עניינם. אז מה אם הם הלוו לו כסף, והוא החייב. העיקר שהוא יישאר בעל מניות, עם אופציה לחזור לשליטה בחברה. ככה זה, בכל פעם שנדמה שמוסר החוב הישראלי הגיע לתחתית, מתברר שיש עוד לאן להידרדר.
גולן חזני
מוטי זיסר. אלביט מסתירה עסקה
אריאל - ברוך הבא למציאות אורי אריאל דוגל בהמשכיות. הוא לא בא להפוך סדרי עולם. "מי שאין לו כסף לא יכול גם לגור במרכז וגם ליילל שאין לו כסף. לא כולם יכולים לגור בין חדרה לגדרה", אמר שר השיכון הטרי בוועידת הנדל"ן של "כלכליסט" השבוע, יממה לאחר השבעתו. זו המשכיות שלא כדאי לדגול בה, לאמץ את שיטת השרים הקודמים שדגלה קודם כל בלקשקש, אחר כך לשקול להבין את הבעיה. אז הנה, כשירות לשר החדש, הנתונים הטריים על עליות המחירים מחוץ לחדרה־גדרה בארבע השנים האחרונות: 143% בשדרות, 135% בדימונה, 122% בקריית מלאכי, 89% באריאל. עכשיו נראה אותו אומר על מי שגר באריאל שהוא מיילל. ברוך הבא למשרד השיכון, אורי אריאל. ברוך הבא למציאות. בהצלחה.
שאול אמסטרדמסקי